אבני האפוד חלק ב· רבי דוד פיפאנו
סימן קנו
א ס"א ש"ע מצוה ליבם את אשתו. מצות יבום או חליצה אם היא ג"ך על האשה ע' בנדפ' או"א. הן עתה בא לידי בתו' שלמה תשו' מוהרש"ם ח"א וראיתי לו בסי' י"ד שרמז כמה פוס' המדברים בזה ושזה תלוי באשלי רברבי ושם בסי' ל"ד כתב דנודע שיטת אבודרהם בשם ר"י בן פלט דמצות יבום הוא על היבם ושהוא מצא כן בחינוך סי' תקצ"ח ותקל"ט עי"ד ואין כל חדש שכבר הובא כל זה בברכ"י יו"ד סי' שמ"א שרמזתי בנדפס.
ב ר' שמת ולא הי"ל כ"א אח אחד ש' והיה בדרך רחוקה וקודם בואו ליבם או לחוץ נולד לו אח אחר מאביו ונפטר ש' קודם יבום או חליצה חק הכנה"ג בריש הסי' אם אותו אח הקטן זוקק י"ש ודבריו תמוהים ע' יד"א הגה"ט סק"א משם ה' פה"א. וע' ספרי דבי רב דרפ"ח ע"ג מה שתמה על ה' פרי האדמה ומ"ש בישוב דברי הכנה"ג.
ג ס"ב ש"ע אפי' הי"ל זרע ממזר וכו'. ע' להג' רעק"א בגליון המשנייות דיבמות פ"ב מ"ה דאם אנס אשה ולא ילדה ומת בלי בנים דאחיו אסור ליבמה דשמא זנה עם אחרת וכו' והפ"ת בסק"ג תמה עליו. וכן תמה על דבריו ה' שבט שמעון אחר מתלמידיו של החת"ס בקונ' בית אבל דס"ד ע"ד.
ד ס"ג ש"ע אפי' היה הזרע גוסס וכו'. איש אחד הי"ל בת אחת ולא יותר ונפלו שניהם למשכב ונעשו גוססין ומת האב ונתעסקו עמו ולא השגיחו על הבת אם היתה חיה רק אח"ך מצאוה מתה ולא נודע אם מתה עכשיו או קודם מיתת אביה. האשה הזאת פטורה מן החליצה ומן היבום דאע"ג דקי"ל רוב גוססין למיתה מ"מ איכא הכא תרי חזקות חזקת חי וחזקת היתר האשה שהיתה בחזקת היתר לשוק וכתב הריב"ש דתרי חזקות עדיפי מרובא. ה' שבט שמעון שם דס"ב ותשו' הריב"ש הלזו הלא היא כתובה בסי' שע"ט ובזכרונותי מע' הריש רמזתי הפוס' דקיימי כס' הריב"ש ובש' התרע"ו באו לידי בתו"ש תשו' רשב"ן להרב ר' שלמה שיק ז"ל וראיתי לו בסי' קפ"ב שנשאל על כיו"ב באיש שהיה מוטל בבית החולים ומת בחצי הלילה ובאותה שעה מתה לו בתו היחידה פתאם וא"א לברר איזה מת ראשון ורב א' רצה להתיר דזה תלוי במחלו' האחרונים אי ממשיכין חזקת חי והוי ספק יבמה דכפי המבואר בתשו' מאמר מרדכי סי' כ"ד להקל בספק יבמה. והרב המחבר כ' דבתחילת ההשקפה יש לחזק דעתו להקל דחזקת חי של הבת עדיפא מחזקת חי של האב דהיה זקן וחולה אך חליצה להקל אם לא יחקרו בשבע חקירות ומדברי ה' שבט שמעון שהבאתי יוצא במכ"ש לנדון מוהר"ש שיק דהבת לא היתה גוססת ואיכא הכא תרתי לטיבותא וק"ל.
והנה ס' מאמר מרדכי שרמז הרב ז"ל כפי הנראה הוא להרב מוהר"מ בנעט ז"ל ואין עמדי והייתי חפץ לידע באיזה אופן הוא דאמרינן ספק יבמה להקל דאם הסב' הוא אם אשה זאת חייבת ביבום או"ל וכנדון הרב מהו הקולא דנהי דלא שרינן לה ביבום בעבור דפוגע באיסור אשת אח שלא במקום מצוה מ"מ חליצה מיהא בעייא כמו שאר נשים שהם בספק אי חייבות ביבום או"ל ופסקינן בהו דחולצות ולא מתיבמו' ואילו מדברי הרב מבואר דאזלינן להקל לגמרי ומי יתן ידעתי.
ה ס"ד ש"ע אם חיה ל"י ה"ז ולד ש"ק ופוטר. ע' בנד' או"ה הנה הבאתי מ"ש בתשו' הגאו' שבס' שערי צדק ש"א סי' א' ופליאת ה' מוהר"ח מודעי ז"ל על תשו' זו וכדו חזה הוית בעתון המאסף משנת התרע"ג כרך א' סי' מ"ז הביא דברי גאון א' שבזמננו שרמז תשו' זו ותמיהת מוהרמ"ח ז"ל ועוד הביא לנו מ"ש בש"ץ באותו שער סי' מ"א שכתב וז"ל אנשי מזרח פוטרין את האשה מחליצה לכשיתקים הולד ל"י ובני א"י אומרים אפי' יצא ראשו ורובו בחיים אפי' שעה א' קודם למיתת האב פטורה מהחליצה ע"כ ומלבד דהקשה עליו בקוש' הרב הנז' עוד הוסיף להפליא דזה הפך מאי דקי"ל דאפי' בידוע שכלו לו חדשיו אינו פוטר רק בנולד אי עי"ד. וראה זה מצאתי בס' ים של שלמה דפוס ראשון כי בדקכ"ט ע"ב הביא המגיה מכ"י של רש"ל שאסף וקבץ החילו' שבין בני א"י ובין בני בבל ובאות ל"ה כתב וז"ל בני בבל אם תלד יבמתו בתוך ל' ומת הילד אומרים שהיא צריכה חליצה. בני א"י אפילו הפילה והולד ניכר אם זכר אם נקבה עד שיהיה פרצוף של ולד ניכר א"ץ לא חליצה ולא יבום דאינון דורשים שהניח זרע והיא פטורה ע"כ.
ו ס"ו ש"ע האומר זה בני וכו' ע' מחנה יאודה סי' רע"ט דר"ס ע"א מה שפלפל בדין זה ובדברי מרן ב"י.
ז מ"ז ש"ע ובשעת מיתה אמר אין לי בנים אינו לאמן לאסרה וכו'. אשה המוחזקת בכשרות שנשאת לאיש וילדה לאחר ח' חדשים פחות ח' ימים והבעל טען על העובר שאינו ממנו יען לא הניחתו לבא אליה והיא מכחישתו ואח"ך מת הבעל האשה פטורה מחליצה ממין אם לא נאמין לדבריו הרי יש לה ולד ואם נאמין לדבריו כיון דנכנסה בחזקת כשר שאינה מעוברת ונמצאת מעוברת הו"ל קידושי טעות וממילא פטורה מחליצה אבן יקרה סי' ח'.
ח ס"ט וי"א אפי' בזונה המיוחדת לו ע' בצד' אות י"ד וסיימתי שם דמידי פלוגתא ל"ן וע"ע בקונ' המילואים או"ג ומוהרר"ח ז"ל בתשו' כי באה בס' אחי וראש אה"ע סויסי ט' אסף איש טהור להקת הפוס' דס"ל דכל שהם בבית אחת תדיר ולא פסיק ביום ובלילה דגם לס' הרמב"ם פטורה מהחליצה עש"ב וכ"כ מר נכדו בס' תעלומו' לב ח"א סי' ד' והסכים עמו מוהר"ם פארדו ז"ל וע"ע לעיל סי' י"ג אות ב"ך מ"ש בזה בס"ד.
ט אם האיש הזה עבר ונשא הבת שנולדה מן הזנות ומת בלי בנים אי פטורה מהיבום צדד בזה ה' תע"ל ח"א סי' י"ג