אור ברסלב

אבני האפוד חלק ב· רבי דוד פיפאנו

סימן קכג

סימן קכב

א ס"א ש"ע הכל כשרים לכתב הגט. אי בעינן שליחות בכתיבת הגט ע' בנד' או"ג ובמילואים או"ב מ"ש משם ה' חק"ל דחקר דלמ"ד דבעי שליחות היאך מצינו יו"ר דרוב המגרשים אינם יודעים לכתב י"ש הן עתה ראיתי להג' מוהר"י אסאד בס' יאודה יעלה סי' קע"ב שחקר חקי' זו ומצא נחת מכמה אנפי ורמז שם להפוס' שעמדו ע"ז וע' שמן המשחה סי' קט"ו מה שפלפל בעיקר הדין אי בעינן שליחות בכתיבה.

ב ס"ג ש"ע אבל אם לא כתב אלא הטופס וכו' ע' שמן המשחה סי' קי"ח.

ג ס"ה ש"ע הכותב גט בשבת ויוה"ך וכו'. ולעיל בס"ב כתב דאם כתב ישראל מומר או שהוא מחלל שבת בפרהסייא אע"פ שכתבו בחול בטל ולמה לא הזכיר יוה"ך אך הענין דמי שמחלל שבת אע"פ שכתבו בחול בטל הגט אבל ביוה"ך דוקא אם כתבו ב"ב בטל דמסתמא אינו נאמן שכותב לשמה אבל אינו נעשה מומר בשביל חילול יוה"ך. ע' בשמלה חדשה סי' ב' סע"ז דס"ל דיוה"ך כשבת לענין זה. והפמ"ג בפתיחה כוללת ח"ד או"ג. חתים ח"ה סי' פ"ג. ישועות יעקב יו"ד סי' ב' סק"ב האריכו בדין ופלא שלא העירו על הבדל זה מתנה חיים ח"ב מא"ע דע"ב ע"ב מתורת בנו ועמ"ש בזה בנדפס אות ה' ובס' יאודה יעלה יו"ד סי' ל"א אחר שהביא לה' פמ"ג וה' פנ"י בחידו' פני אריה על ב"ק דע"א דעמדו ע"ז כתב וז"ל ולע"ד נראה פשוט דמומר לחלל יוה"ך דומייא דלנסך יין קתני וא"כ נכלל במאי דתנן במתני' אלא שזה זדונו וכו' עי"ד.

ד ס"ה בהנה אין לגרש בלילה. ע' תה"ד סי' רמ"ח שכתב דלמאן דפוסל נתינת גט בלילה היינו מגזרת הכתוב ולא ביאר לנו היכן רמיזא. אבל נראה דכיון דהפוסלו הוא מטעם דהוי תחילת דין והא דאין דנים בלילה אפקוהו בש"ם סנהדרין דל"ב מטעמא דאיתקש לנחלות דהתם כתיב והיה ביום הנחילו את בניו א"כ ה"ה דפסול מה"ת נתינת גט בלילה. שו"ר בס' ברכת המים לה' מיכל בביאור סה"ג או"ד שכ"כ וה' שמחה כהן ז"ל במ"ש שמות הגטין בתשו' כ"י כתב דשמא קרא אחרי' אשכח ודרש ולאו מטעם דין גם הק' מההיא דכתבו התוס' בסנהדרין דמ"ד ונדחק ליישב וכבר קדמו הרדב"ז בסי' פ"ד ונעלם ממנו. וע' פורת יוסף אה"ע סי' ה' דמ"ו שעמד בשו' דין זה וכתב ד"ג סברות בדבר א' דאף אם נמסר בלילה כשר ב' דיש להחמיר ג' דיש תקנה שיבאו העדים לפני ב"ד ויעידו עדותן ביום ע"ש וע"ע שאל האיש הנ"מ באה"ע סי' א' דאחר שרמז לכל האחרו' שדברו בזה הביא כמה עובדי דבשע"הד כתבו ונתנו גט בלילה י"ש ובס' שד"ח מע' גט סי' א' אות כ"ה. ומבואר בג"פ ס"ק כ"א דהפוס' רובם בכולם כתבו דלכתחי' אין לגרש בלילה כ"א בשע"הד ובתוכם מרן הקדוש. ועפ"ז לא זכיתי להבין דברי הה"ג מוהרי"ך ז"ל בסה"ג דע"ז ע"ב שכתב וז"ל רוב הפוס' גדולי האחרו' העלו להתיר נתינת גט בלילה וכו' והרי כמה גדולים הכשירו אפי' לכתחי' לתת גט בלילה וכו' עי"ד ואהמ"ר אין אלו אלא דברי תימה דאדרבא רוב הפוס' אמרו ולא התירו אלא בשכ"מ או שעה"ד וכמבו' ומלה בצל"ע.

ה שם בהגה ולכן לאחר שהתפללו הקהל ערבית אע"פ שעדיין היום גדול אין לגרש. הלא המה דברי בעל תה"ד שם וכמו שציין המציין. וכ"כ להדייא בסה"ג למוהר"י מינץ ז"ל או"ע וז"ל וכן לענין גט ראיתי שהחמיר מוהר"ם ס"ל ז"ל וז"ל אפי' אחר תפלת הקהל אע"ג דהוא לא התפלל עדיין בבה"כ שלו והיה עוד היום גדול החמיר שלא ליתן גט תשו' מוהרי' מולין ז"ל עכ"ד והובא בח"מ סקנ"ד. ודע דמורם ביו"ד סי' קל"ז ס"א אחרי הביאו דברי התה"ד לענין נדה דאם התפללו הקהל ערבית אינה יכולה ללבש לבנים להתחיל למנות מיום המחרת כתב עוד וי"א דמותר אפי' עשו הקהל שבת ונרשם אגור בשם מוהר"י מולן ז"ל. והרב מוהרי"ן בס' ג"מ סי' זה ס"ק ב"ך כתב דהם דברי האגודה בשם מוהרי"ל (והוא טעות הניכר דהאגוד' קדם בזמן למוהרי"ל וכמ"ש השה"ג במע' גדולים אות מוהרד"ך דהיה בזמן הריב"ה ז"ל ולכן צ"ל אגור) וע"פ דברי מור"ם הללו עשה מחלו' בין הפוס' דלס' האגודה ומוהרי"ל הוא דמותר ליתן הגט אחר שהתפללו הקהל ערבית דלא כמ"ש מור"ם בא"ע. ואין לומר דהאגודה ס"ל כאותה ס' שהביא התה"ד שחילק בין נדה לגט דהך סברה דחויה היא ואדרבא בגט י"ל טפי דאין הפיסול אלא בלילה ממש וכו' וכיון דאשכחן ליה בנדה דהקל כ"ש בגט. ולכן נלע"ד בדין זה דיש להקל אפי' שלא במקום עיגון מטעם ס"ס ס' אי מגרשים בלילה ואת"ל דאין מגרשים כיון דעדיין יום הוא אפשר דהל' כמוהרי"ל והאגודה דלא חשיב לילה אף שהתפללו הקהל ערבית והוא מתהפך וכו', אלא דמ"מ טוב להחמיר לצאת ידי ספק לכ"ע ומיהו אהני האי טעמא לשעה"ד שלא במקום עיגון דאפשר להקל מהך טעמא וא"ץ לעכב הדבר אף שאין כאן עיגון א"ד ז"ל ואהמ"ר כדחזי לא ירד בנ"י עמו ואין הדבר כן ובעבור כי הג"מ חשב דמוהרי"ל ומוהר"י מולן הוו תרי גברי רברבי עשה מחלו' ביניהם דאף דמוהר"י מינץ הביא בשם מוהר"י מולן דאין לגרש אחר שהתפל' הקהל ערבית מ"מ האיכא מוהרי"ל דלענין נדה הקל ומר קסבר דה"ה וכ"ש לענין גט. אולם לא כן אבי דמלבד דדברי מור"ם בהגה המה באו מהאגור בשם מוהר"י מולן וכאשר נרשם שם עוד בה דאף לפי גרסתו דגרים בשם מוהרי"ל הלא מוהרי"ל איהו ניהו מוהר"י מולן והוא באחד וכמו שהכריע הרה"ג חיד"א בשה"ג מע' גדולים ע' מוהרי"ל וכפ"ז מוכרחים אנו לקבץ נדחים ולמר דהוא סבר לחלק בין נדה לגט וכסב' אותו גדול שהביא התה"ד ודחאו נמצא דגם דעת מוהרי"ל או מוהר"י מולן דאין לגרש אחר שהתפללו הקהל ערבית והאגור לא חידש דבר מדנפשיה רק הביא ס' מוהרי"ל נמצא דאין כאן שום סברא דאחר שהתפללו הקהל ערבית יוכל לגרש ואין כאן ס"ס להקל וק"ל.

וראיתי אני בס' ירים משה במז"הג סי' י"ג שמעשה אירע בב"ד רבא של שלוניקי יע"א שהוצרכו לכתב וגט ב' בעבור שנפסל הגט הראשון ונמשך כתיבתו וחתימתו ונתינתו של ב' עד עשרה דקים אחר הכאת הי"ב באופן שניתן הגט ביה"ש ואח"ך התפללו מנחה וכדי להכשיר הגט ה' ירי"מ יחד אר"ש בחכמה דיש כאן ג' מחלוקייות ולס' הפוסלין נתינת גט אחר שהתפללו הקהל ערבית מצא מקום פתו"ר בס"ס הנ"ל שעשה הג"מ ובכן בנד"ז שניתן הגט בבה"ש איכא ס"ס אחר ס' אי הל' כהאומרי' דנתינת גט בלילה כשר ואת"ל דפסול דלמא כשניתן הגט עדיין היה יום דבה"ש היה וכו' עי"ד ורמזתיו בנד' או"ז ולפי האמור אתמ"ר עדיין מידי ערעור לא יצאנו. דהא כיון דליכא מאן דמכשיר נתינת גט אחר שהתפללו הקהל ערבית לא נפק"ל מידי אם הוא יום או לילה ולא נשאר רק ספקא חדא אם הלכה כהמכשי' נתינת הגט בלילה או"ל וסמי מכאן ס"ס. לולא מה שצירף עוד הספק שיש בפוס' והזכירו הג"מ שם דאיכא מ"ד דכשבאים הבע"ד בעצמם דהוי כקבלו עליהם בפי' ודנין בלילה וכמ"ש שם ורק בס"ס זה יכולין אנחנו להכשיר את הגט.

וכד הוינן בה גם הספק הזה נראה דאינו לפי מה שראיתי לה' ג"פ בסי' זה ס"ק כ"א שכתב שמה שרצה הרדב"ז לתת טעם למנהג מצרים שמגרשים נשיהם בלילה ממ"ש הפוס' שאם קבלו עליהם עדות לילה כשר אינו לפי מ"ש הכנה"ג בח"מ סי' ה' סק"ט משם מוהר"ם בתשו' דהא דמהני קבלתם היינו בד"מ אבל בד"ן אינם שומעים להם וה"ה בכל דיני גטין וקידו' וכל דיני נשים דדמו לד"ן בזה אפי' למ"ד דדמו לד"מ בדברים אחרים ושכ"כ הרשב"א בתשו' וכו' עי"ד ולפ"ז אזדא לה מעלה או דהוי כקבלו שניהם ומוהרי"ן בגמ' דח"ן ע"ג הביא דברי הג"פ הללו וכתב דהכי מסתברא ונסתרו דברי הרדב"ז בטעם זה ומעתה לא נשאר עוד ספק רק אי מגרשין בלילה או"ל ומן התימה על ה' ירי"מ שנעלם ממנו לפי שעה לשון הג"פ הלזו. והיותר קשה כקורת בית הבד הוא דבס"ס הזה בהצטרפות ס' האומ' דכשבאים הבע"ד בעצמם הוי כקבלו עליהם המולידו הוא מוהרי"ן בס' ג"מ שם דט"ן ע"ב ואילו איהו גופיה לעיל בדח"ן ע"ג הסכים דבדיני גטין לא נאמר וצ"ע.

תו חזינא לה ירי"מ שם בסוף הפסק שכתב משם הכנה"ג בסי' קל"ו ס"ק ט"ז שכתב וז"ל גט שניתן בין השמשות והתפללו אח"ך מנחה כשר מוהר"ם מפדוואה בתשו' מוהרמא"י ז"ל סי' ד"ה ע"כ וזה הוי תנא דמסיי"ל לנ"ד דהכשיר הגט בדיע'. ואנא עפר וקטם אמינא דאין ראיה משם ואדרבא מוהר"ם פאדווה קאי לעומתו ודין גרמ"א ליה להרב שלא הביט עין בתשו' מוהרמ"מ בשרשה כי אם ע"פ מה שהעתי' הכנה"ג וז"ל מוהרמ"מ בתשובתו אלופי התורה הודו מקצתם להתירה וכו' וגם אנכי כבר הורתי להתיר בדיע' ובודאי אם היו המגרש והמתגרשת לפנינו והיה נקל להשיג גט אחר הייתי נותן גט אחר מאחר שעברו על הגט הא כבר מלתא דתיוהא אכן לאשר ברור שהמגרש הוא רק ופוחז ורשעתו בפניו יעדה וקשה להשיג ממנו גט אחר אם לא ברצי כסף הרבה ותשאר עגונה לכן העמדתי הדבר על קו הדין להכשיר הגט בדיעבד ע"כ הרי דלא הכשיר הגט אפי' בנדון שכבר ניתן אם לא בעבור שהיה הדבר חשש עיגון מה שלא ראינו כן בנדון ה' ירי"מ ולא עלה על שפתיו זה. ומעתה לא נשאר מקום להכשיר הגט הנכתב בב"ד של ה' ירי"מ כי אם זאת שכתב דדעת מרן להכשיר גט הניתן בלילה ואנן קבלנו הוראותו וכל שכבר ניתן ביד האשה הו"ל דיעבד הגם שהבעל לפנינו ועלה על דעתי לחלק דע"כ ל"א דכשקבלו הקהל ערבית נחשב ללילה אע"פ שהוא לא התפלל אלא דוקא היכא שדרך בני העיר להתפלל כולם יחד בשעה אחת ויש להם שעה קצובה בכל יום אכל אם הדרך הוא שבני העיר מתאספין קהלות ומתפללים זה אחר זה משעת זמן ערבית ואילך וכמנהג ארץ שלוניקי יע"א והעיר הזאת אזי יכולין אנו לומר שלא לילך אחר בני הקהל שהתפללו כיון דאיכא עדיין בני אדם שלא התפללו. וראיה לזה מדברי הכנהג בא"ח סי' רס"ג והובא בבאה"ט סקי"ח דאם רוב הקהל קבלו עליהם שבת המיעוט נמשכים אחריהם ע"כ דאם יש בעיר ב"כ הרבה אין אחת נמשכת אחר חברתה עי"ד. ובזה היה עוד פתח פתוח להכשיר הגט הנז' מבלי היות שם ס"ס כי דרך בני העיר להתפלל אנשים הרבה כתות כתות זו אחר זו ומדלא הלך ה' ירי"מ בדרך זו נראה דלא ס"ל לחלק בהכי. ומדברי מוהר"י מינץ ז"ל הנז"ל בראש דברינו מתבאר זה שכתב דאע"פ שהוא לא התפלל עדיין בבה"כ שלו והיה היום גדול החמיר י"ש הרי דאע"ג דהוא ואנשי עדתו לא התפללו מ"מ כיון דאנשי הקהל התפללו הרב חשבו ללילה והחמיר שלא ליתן את הגט. וכן מתבאר מדברי מוהרמ"מ שהובאה תשובתו בתשו' מור"ם סי' נ"ו דנ"ד היה שהיה קרוב לחשכה ובשאר ב"כ שבפראג התפללו מנחה וערבית רק באותו בה"כ שהיו הרבנים מסדרי הגט עכבו העם מלהתפלל בזמנם בעבור נתינת הגט וכו' התפללו מנחה אחר נתינת הגט ופלפלו בעבור זה ואסיק להיתרא הרב שם כי היה ענין עיגון י"ש.

תוכן העניינים

אבני האפוד חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה