אבני האפוד חלק ב· רבי דוד פיפאנו
סימן צט
א ס"א ש"ע אלמנה שבאה לגבות כתו' שמין כל בגדיה. היינו כל מה שעשתה לה בעלה בין בסתם בין מה שקנה לה בהדייא בין בגדי חול בין בגדי שבת. כנה"ג הגה"ט סק"ב. ובגדים ותכשי' שעשה לה אבי הבעל ע' בנד' סי' צ"ו אות כ"א ובמילואים שם דבמחלו' הוא שנוי בין האחרו'. וע"ע מר"א ח"ב בזכרו' מע' הטית אות כ"ו מה שרמז בזה וע"ע בס' שמן המשחה דס"ח שהובאו שם דברי מוהר"ק שהבאתי בנד' ומ"ש עליו ה' המח' ז"ל.
ב ס"ב בהגה ודוקא שעשאן לה הבעל וכו'. ע' בגד' או"א. וע' מר"א ח"ב אה"ע סי' מ' מה שהאריך בזה והעלה לדינא דכל שהמתנות ניתנו לכלה מצד קרובותיה ובפרט מצד אביה ואמה שהאשה נוטלתן בין באלמנות בין בגירושין. ועוד לו שם בסי' י"ג דכל מאי דיהיב אבי החתן לכלה דיינינן כאילו באו מיד החתן לכלה ובפרט היכא דהנכסים שהכניסה הכלה אינו מספיק להלבישה כראוי והחתן חסורי מחסרא ליה דבודאי אביו עשה כדי שלא יתביש בנו ולמתנת בנו קמכוין עי"ד.