אור ברסלב

אבני האפוד חלק ב· רבי דוד פיפאנו

סימן צג

סימן צב

א ס"א ש"ע הכתו' הרי היא כחוב וכו'. האשה שגובה כתובתה בין באלמנות בין בגרושי' כמו שגובה תוספ' גובה בעיקר כתובתה אא"כ יש תקנות הגונות וכו' יד"א הגה"ט סק"א וע' בחידושינו לקמן סי' קי"ח איזה נדונות דשייכי הכא.

ב ס"ב ש"ע שאין מוצאין מיד היורש מספק. כל היכא דאיכא פלוגתא אי חייבין היורשין במזונות כ' בנד' אות י"א דהסכמת האחרו' היא דהיורשי' מוחזקין ודלא כמוהרש"ך ז"ל וע"ע לה שביתת יו"ט אה"ע סי' ד' דט"ל ע"ד שהסכים כן ועוד לו שם בדמ"א וע' יד"א הגה"ט סק"ו מ"ש משם התשב"ץ. וע' אבני שוהם דכ"ה דחלק עליו דאין זו כונת התשב"ץ והדין הוא להפך י"ש.

ג ס"ה ש"ע אלמנה שתבעה כתובתה בב"ד וכו'. אם התביעה היתה בטעות כי היתה סבורה שיפרעו לה כל סכי כתובתה עם מה שנתן לה בעלה ושוב נתברר שאין לה דין לגבות רק סיכום כתובתה במחלוק' הוא שנוי אי אבדה מזונותיה ע' בנד' או"ז וע' משנת ר"א ח"ב סי' ט"ל שהסכים לס' האומרים דאבדה מזונותיה י"ש.

ד שכיב מרע שציוה שתגבה אלמנתו כתובתה משלם כל זמן שתרצה לגבותה. ועוד פירש שיתנו לה במזונותיה כל ימי מיגר אלמנותה זהוב אחד לשבוע וחלי"ש והאשה רוצה להיות ניזונית אחר שגבתה כתובתה באמרה דכונת הבעל היתה לזה ומתנה הוא דיהיב לה אין בדבריה כלום דבמזונותיה דקאמר היינו הראויים לה מתנאי כתובה. בן ידיד ה' זכיה ומתנה דע"ב.

ו בהגה הנשבעת על כתובתה וכו' לא הפסידה מזונות ע' בנד' או"ח וע' תעלו' לב ח"א סי' ט"ז שעמד ע"ז ואסף איש טהור דעת הפוס' ראשונים ואחרו' דכולם הסכימו כן וכן עשה הרב מעשה.

ז סי'וד ש"ע אבל המוכרת או מוחלת סתם מכרה ומחלה התוס' עם העיקר. זהו לשון הרמ"בם פי"ח מה"א ומבואר דזהו דוקא אבל לא הנדונייא לפי מה שהשרישנו הרמ"בם בפי"ו מה"א דנכסים שהכניסה עמה והם נצ"ב אינם נקראים כתובה אלא נדוניא שמם וזה שלא כדעת הרש"בא והובא בה"ה שם שכתב דמי שאומרת כתובתי מכורה לך או מחולה נכלל גם הנדונייא שהכל נקרא כתובה י"ש וע' כנה"ג הגה"ט ס"ק ל"ו שכתב משם מוהרי"ו סי' י"ט וז"ל המוחלת כתובתה לבעלה סתם אין במחילתו זאת אלא עיקר ותוס' אבל לא הנדונייא אא"כ אמרה בפי' אני מוחלת כל מה שכתוב בשטר הכתו' ע"כ ואמ"א תשו' מוהרי"ו לראות התשובה במקומה דכפי הנראה גריר ואזיל אחר ס' הרמ"בם ולא חייש לס' החולקים. ואם נאמר דאיהו קאי היכא דהנדונייא בעין דבהא גם הרמב"ן ודעימיה יודו דדין חוב יש לה מה נעשה לפשרת הרשב"א דבמחילה נכלל גם הנדונייא בכלל כתובה ומשמע אף דאיתנהו בעין. אך במאי דסבר לחלק דהא דכתב הרמב"ם דאין הנדונייא בכלל היינו במוחלת סתם שאמרה כתובתי מחולה לך אבל אם אמרה בפירוש כל מה שכתוב בשטר הכתובה אני מוחל לך מהני אזלא הא כההיא שכתב הריב"ש בתשו' סי' שמ"ט בנדון שהבעל ציוה לשלוחו שלא יתן הגט ליד האשה כי אם אחר שתמחל לו כל זכות שיש לה אצלו מחייוב כתובתה שכתב הרב דבנד"ז נראה דהנדונייא בכלל אפי' לדעת הרמ"בם אע"פ שדעתו דבמוחלת כתובתה אין הנדונייא בכלל רק התוס' לפי שבנדון זה האריך לומר כל זכות שיש לה אצלו מחמת חוב כתובתה ולשון זה מורה כונתו על כל מה שנתחייב הוא לה בשטר כתובתה עי"ד ושוב ראיתי לה' לב מבין בדע"א ע"א שהביא דברי מוהרי"ו ועל החלוקה הראשונה תמה עליו כאשר תמהנו ורמז להרב"ד באה"ע סי' ס"ט ולה' קהלת יעקב בדקמ"ג ע"ד דתמהו על מוהרי"ו כמ"ש והרב כתב עליהם דאישתמיט מנייהו מלכי דמור"ם לקמן סי' ק"ה ה"ד מוהרי"ו והב"ש ס"ק כ"א תמה עליו בזה עי"ד.

אמר מעתה דבאומרת לבעלה כתובתי מחולה לך לס' הרשב"א אף הנדונייא בכלל וכ"ד הר"ן ר"פ. אע"פ מיהו אע"ג דכתבנו לעיל דנראה דעת הרשב"א דאף אם הנדונייא בעין איתיה בכלל המחילה אין הדבר ברור כ"כ ואין הכרע בדבריו אי הוי גם בדאיתנהו נצ"ב בעין דיש לדחות דבאיתנהו בעין איפ' דמודה הרשב"א להרמב"ן דאינו נכנס בכלל המחילה רק כונת הרשב"א לחלק על הרמב"ן במאי דקאמר דלכל מילי הנדונייא הוי כתנאי כתובה ע"ז קאמר דלאו הכי וכמו שבאמת כן מפורש בדברי הריב"ש סי' קמ"ט דהרשב"א קאי בשיטת הרמב"ן דהיכא דאיתנהו בעין ומחלה כתובתה בסתם אין הנדונייא בכלל. וגם הג' מוה"ר בשער אשר אה"ע סי' ל"ח דק"ג ע"א בא בהשג יד על רב הפוס' שבימיו שהבין בדעת הרשב"א דגם בנדונייא שהיא בעין אמרינן דמחי' מהנייא בהו והק' להריב"ש אסי' ק"ה סקי"א דסבר דגה הרשב"א קאי בשיטת הרמב"ן ומר ניהו רבא דעמיה נפק דק ואשכח מפירש כן בדברי שיטתו לפ' אע"פ שכתב דבמוחלת כתובתה דאמרינן דגם נדונייא בכלל אינו אלא היכא דליתנהו בעינייהו אבל היכא דאיתנהו בעינייהו אינו בכלל כתובה ושכ"כ מוהרי"ב בסי' ק"ז בהדייא בדעת הרשב"א י"ש אלא דשם בע"ג פקפק בזה מוה"ר בעבור דמצא להרשב"א בתשו' ח"ד סי' קנ"ב ד"ל ע"ג דנראה מפורש מדבריו דגם נדונייא שהיא בעין הרי היא בכלל מחילת הכתובה י"ש ואנן בדידן חזינן עתה דלפ"ז הרשב"א סותר את עצמו מחידושיו לתשובותיו וא"כ ליכא למנקט סברתי בשום צד. האמנם לפי ענ"ד במאי דקמן יכולין אנו לומר דדעת הרש"בא הוא דאפי' דאיתנהו בעין נכנסין בכלל המחילה. דמלבד דהיכא דסותר הרשב"א מחידושיו לתשובותיו רבים מהפוס' ס"ל דכתשו' עבדינן וכמו שאסף איש טהור בשדי חמד כללי הפוס' סי' יו"ד אדב. עוד בה דכבר הראנו ה' שד"ח שם אות א' אמבוהא דרבנן שכתבו דחידו' הרשב"א לכתו' איננם להרב בן אדרת כי אם להרמ"בם וגובה להם הבר"כי באה"ע סיו"ט צוו"ה ובי"וד סי' שס"ט או"א ונעלם דבר מהגאון מו"ה ז"ל (כלדאבון נפש אינו נמצא איתי לא חידו' הרשב"א לכתובות ולא תשו' הרשב"א ח"ד לראות דבריו בשרשן).

ח הגם שיש לפקפק ולומר דגם נדונייא שהיא בעין לדעת הרשב"א הרי היא בכלל מחילת כתו' וא"כ לפי דעתו עדיין לא נתקיים תנאו של בעל מ"ע כיון דלרוב הפוס' רובם ככולם ס"ל שכבר נתקים התנאי פשיטא דאזלינן בתרייהו ואיסורא בתר ממונא גריר והגט הוא קים וכמו שכ"ב ה' קהלת יעקב בדמ"ב וכו' ואע"ג דלדידן דקי"ל הדר דינא וא"כ הרי הגט תלוי ועומד מ"מ היכא דלפי דעת רוב הפוס' זכתה האשה איפשר דלכ"ע בכה"ג ל"א הדר דינא והרי הוא גט גמור וכו' ובפרט היכא דאינו בודאי דמיעוט הפוס' חולקים וכו' מוה"ר בשער אשר שם דק"ג ע"ג וע' לחתן תורה מוהרי"קו ז"ל בס' כוכב מיעקב סי' ו' דמ"ב ע"ד מה שחדש בזה

ט היכא דשמין המלבושין ועושין אותן ממון וכותבים בכתו' הכניסה הכלה המלבו' שנערכו בסך כורך אליבא דכ"ע נכלל זה בלשון הכתובה והוייא מחילה גם נדונייא שהיא בעין וכדברי הריב"ש שם וה' ב"ש בסי' ץ' ס"ק ס' וס"ו ה' עזרא בן ערולייא ז"ל הו"ד בס' שע"א שם. ומו"ה אחר שסתר דברי הב"ש שאין ראיה מדברי הרי"בש דאיהו מיירי במי שלא הביא מלבושים ותכשיטין כי אם מעות מדודין וכך נכתבו בכתו' אבל היכא שהכניסה מטלטלין והם קיימים הגם ששמו אותם במעות מ"מ כיון דכשבאה לגבות נוטלת אותם משום שב"א שפיר חשיב שהם בעין ואינם נכללים בכלל המחילה והוכיח לחכם דגם ה' ב"ש בסי' ס"ז צ"ו סק"א הדר ביה מר משמעתיה וכמ"ש הרב"ד בסי' ס"ה עש"ה.

י סי"א ש"ע תבעה נדונייתה ונפרעה לא הפסידה מזונותיה וכו'. אם רוצים היורשים לסלקה במחלו' שנוי בין מוהר"א ומוהרש"ך ודעימייהו ע' כנה"ג הגב"י סק"ל יד"א ס"ק וכתב המר"א ח"ב סי' ט"ז דלא נתברר בזה דעת מרן דאע"ג דפסק דלא אבדה מזונותיה מ"מ ברצו היורשים לסלקה אי גביית כתובתה דמייא למכרה דסיו"ד לא גילה דעתו והמוחזק יכול לומר קי"ל אפי' כ"א ע"ש עוד.

י"א סי"ג ש"ע יש מ"ש שאם אין בפירות נכסי המת וכו' לעולם היא ניזונית והולכת וכו'. אלמנה האומרת לבע"ח איני רוצה לקבל כתובתי רק אני רוצה להיות ניזונית ותפסה אם הב"ח מוציאין מידה במחלו' הוא שנוי ע' כנה"ג הגה"ט ס"ק כ"ג כ"ד. יד"א סקי"א י"ב. וע' זכור לאברהם אביגדור סי' ט' מה שפלפל בדברי הפוסקים.

י"ב ס"ך ש"ע ומיהו אם תפסה מטלט' וכו'. ע' בני' אוט"ו משם הפוס' שאם היורשי' טוענים להוציא מידה ולתתם ביד שליש שאין שומעין להם עתה ראיתי בס' שמן המשחה סי' ץ' שעמד על מחו' הפוסקי' הנז' והעלה כן דיכולה לומר קי"ל ואין מוציאין מידה עי"ש.

י"ג סכ"א ש"ע הניח מטלטלין ולא תפסה אותם. ע' בני אברהם אה"ע סי' מ"ה ובזכרו' שבס' מר"א ח"ב מע' הג' או"ג.

י"ד שם ש"ע והיא ניזונית מדמי הקרקע שבידם. ע' בנד' אות י"ח י"ט. וע' שביתת יו"ט סי' ד' ד"מ ע"א.

תוכן העניינים

אבני האפוד חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה