אור ברסלב

אבני האפוד חלק ב· רבי דוד פיפאנו

סימן סא

סימן נט

א שם בהגה י"א לעשות חופה תחת השמים. ע' שבט שמעון חלק בית משתה אוט"ו. וע' במילואים היה הבאתי מחלו' האחרו' רבני זמננו אודות עשיית החופה וז"ב בבה"כ ובשבט שמעון שם האריך הרחיב בזה והעלה מדברי הפוס' דהחופה וז"ב צריכות להיות בבה"כ ובתו"ד הביא משם מוהר"ם מינץ ישן בסי' ק"ט דמעמידין חופ' סמוך לארון הקדש בשעת החופה י"ש,

ב ס"א ש"ע בד"א כשהיתה ראויה לביאה. ע' מה שפלפל בזה בש' שבט שמעון שם סי' י"א ומ"ש בנד' משם תשו' ריצב"א דאפי' אם הוא אינו ראוי לביאה וכגון שאין לו גבו' אנשים עכ"ז חופה לבדה אינה קונה ורשמתי שם הפוס' המדברים בזה. וע"ע בס' שבט שמעון שם שהביא כן משם ה' שער המלך בקונ' חופת חתנים סי' ד' והוא תמה ע"ד ודקדק מתשו' ריצב"א בעצמו דחופה בכה"ג קונה רק דתוספת אין לה י"ש,

ג שם אבל אם היתה נדה וכו' ע' בנד' או"ב ו"ג מ"ש בזה משם ה' עדוב"י סי' כ"ט דחידש מדנפשיה טעם חדש שאין לזכות לבעל בתפיסתו משום דהוו תרתי דסתרן דאם יורשה צריך להטמא לה והוא אינו יכול להטמא וחזינן בה דזהו הפך תוספתא ערוכה פ"ב דיבמות י"ש, הן עתה אנכי הרואה דטעם זה שכ' העדוב"י מאיש לוקח הוא הרב מוהרש"ג ז"ל בסי' ל"ו וה"ג מוהר' בשע"א חה"מ סי' כ"ו התנפל עליו כארי דמדברי הראשו' הרמב"ן והרש"בא והריט"בא והרב המאירי מבואר דלאו הא בהא תלייא ומר הוא דקאמר דליכא מאן דפליג דענין טומאה לא תלייא פירושה כלל ואפי' בירושה דרבנן והעלה לענין דינא דאם יורשי הבעל תפוסים שפר מהני תפיסתם אף לכ"ע וכן להפך ושכן דעת מרן. וע"ע אבני שוהם דפ"ג ברין זה.

תוכן העניינים

אבני האפוד חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה