אבני האפוד חלק ב· רבי דוד פיפאנו
סימן לט
א ס"ד בהגה י"א דנכפה וריח הפה אין חילוק בין מרחץ בעיר וכו'. ומטע"ז בריח הפה אין לו בדיקה אע"פ שנתרעם הבעל לאחר החופה אינה יכולה לטעון דראה ונתפיס רק היא צריכה ראיה דידע ונתפיס. אור נעלם סי' כ"ו.
ב ס"ה ש"ע המקדש אשה סתם וכו' ה"ז מקוד' מספק. אם רצה הבעל לקימה אי צריכה קידושין מחדש במחלו' הוא שנוי בין הפוס' הב"ש עם הגאו' פ"מ לקמן סי' ס"ח ומ"מ גם לדעת הרמב"ם דא"ץ קידו' מחדש היינו משום שידע הבעל עתה וקבל דדמי לקידושי קטן אבל אם לא ידע הבעל כלל אין כאן קידושי ודאי והרי היא תמיד בספק קידו'. רב פעלים ח"א אה"ע סי' ב'.
ג מדברי מרן בש"ע משמע דאם הם מומין גדולים א"ץ גט. ולפ"ז אשה שהיתה רחמה צד באופן שא"א לבא עליה בדרך כל הארץ ועתה עסקה ברפואות ונתרפאה והבעל טוען מאיסא עלי מחמת מום הנ"ל אף שכבר נתרפאה ורצונו לגרשה בע"כ בלי כתובה כי אין לאל ידו פשוט שהוא מום שמבטל הקידושי' אף בלי תנאי דאיך יעלה על הדעת שיקח איש אשה שאינה ראויה לאישות כלל ואינה צריכה גט. אמנם כל זה בצווח תכף אבל שתק ואחיך צווח פשוט במהני נתרפאה. משיב כהלכה סי' ז'.
ד ס"ו ש"ע הלכה אצל רופא ורפא אותה אינה מקוד'. ע' ח"מ וב"ש דאם בשעת הקידושין כבר נתרפאה מקודשת. אך אם היתה מצורעת או נכפית אפי' קודם הקידושין יש לחוש שמא תחזר עמ"ש ע"ד בתשו' לאה"ע בסיון התרע"ג אות ט' והיא בסי' ג'.