אבני אפוד על אהע מילואים· רבי דוד פיפאנו
אה"ע · סימן קנה
א לפנים סוף אות ג'. דק"י וע' בס' עבודת השם א"הע סי' מ"ד דר"ג ע"א שכ"כ דקדימת מ"ח ליבום אינו אלא מדרבנן ושכן מצא להג"ור בא"הע כ"ב סי' י"ב ולהרב יאודה חן ה"ד בתשו' מרן א"הע דיני יבום סי' ג' דקמ"א ע"ע ומן התימה שלא הזכיר תשו' הרדב"ז שהביא מו"הר בצ"הכ וכנז' לפנים וגם הצ"הכ לא זכר הפוס' הנז' וע' לקמן אות ד':
ב לפנים סוף אות יו"ד.
דפ"ה ע"א וכן הצ"ע ה' עבודת השם שם דכ"ד ע"ג דברי ה' מוה"רי פאראגי הנז':
ג הנשבע ליבמתו קודם שתפול לפניו לחלץ לה שבועה חלה עליו וחייב לחלץ לה יד"א הגה"ט סק"י משם מוה"רי בי רב סי' י"ב וכ"פ מרן בש"ע יו"ד סי' רל"ט ס"ז משם תשו' הרא"ש ועמ"ש אני עני בחידו' ליו"ד סי' ג"ר ולקמן בסמוך:
ד יבם שנשבע בשעת נישואי אחיו לחלץ ולא ליבם כונתו דאפי' שיתרצו שניהם לייבום לא יוכל לייבם דמאחר שנשבע לחלץ לא היה צ"ל ולא לייבם לישנא יתירא לטפויי אתא דאפי' אם תרצה האשה להתייבם קבל עליו בשבועה שלא לייבם אלא לחלץ. מו"הר פמ"א ז"ל בח"ב סי' מ' רמזו היד"א בסק"ט. ובמעשה שהיה שכתוב בכתובה ונתחייב אחי החתן בש"ח וכו' לחלץ ולא ליבם כפי הסכמת ותקנת רבני פטרץ הישנה וכו' ועתה נתרצו שניהם ליבם נשאל ה' עבודת השם שם ועמד לפניו לשון הפמ"א. הנז' ובתחילה חתר לידע על עיקר תקנת רבני פטרץ מאיזה טעם תקנוה אי משום דחשו לס' האומ' דמח"ק ונ"מ דאף ג לפנים סוף אות כ"ח עיניו בו, אך מה נעשה ביום שידובר בנו דברי מרן בש"ע יו"ד סי' של"ד ס"וד שכתב דאם ראו ב"ד לנדות שלא יזמן בג' וכו' ולא ימולו לו בן רשאים הם והוא מתשו' הרש"בא במיוחסות סי' רמ"ד והובאה בב"י שם גם מו"רם פסקה שם בס"ו דקיהיב טעמא הרש"בא דכל שהוא למהדר מילתא רשאין ב"ד לעשותו דב"ד עוקרין דבר מ"הת בשב ואל תעשה יעו"ש וכבר ראיתי לה' חינוך בית יאודה בסי' ע"ז הובא לצי'ון בס' פחד יצחק מע' המ' דקמ"ז ובס' פ"ת ביו"ד שם ס"ה דאיכא מאן דסבר לחלק בין נולד קודם הנדוי לאחר הנדוי דנדחו דבריו וגם נכד הרב סבר לחלק בין מילה בזמנה לשלא בזמנה ע"ע ואין נראה כן מתוך דברי הרש"בא ונראה שתשו' ר' האיי גאון המובאת לפנים שכתב שהוא מנהג רע נעלמה מעיני הרש"בא ז"ל:
א קנ"ו א לפנים סוף אות ג'. אות א' ועיין פ"ת לקמן סי' קס"ד סק"ה ויש לחלק ביניהם כמו שיראה המעיין:
ב לפנים אות ז' שיטה ה'. שרצה להתיר וע"ע פחד יצחק מע' היו"ד ד"ד ע"א בנדון שנולד מת וכבר היה נרקב מימים מקדם ולפי עדות המילדת לא היו לו צפרניים והיה חפץ להתיר ה' בנימן הכהן ומוהר"ם זכות ז"ל חלק עליו וכתב דבשום אופן אין להתיר בלתי חליצה ושכן הורו חכמי הישיבה עי"ד:
ג לפנים סוף אות י"ד, וע' בתשו' שמש צדקה ח"מ סי' ל"ח ומה שרמזתי לעיל סי' ע"א: