אבני אפוד על אהע מילואים· רבי דוד פיפאנו
אה"ע · סימן קמז
א ס"ב ש"ע כתב התנאי בגט אחר שגמר לכתב תורף הגט ה"ז כשר. זהו אפילו לדעת רבא בגיטין פ"ד וכן דעת כל הפוסקים וכמ"ש בב"י וגם הרי"ף ז"ל בהלכות כתב להדייא שכן הלכה. אך ק' דהרי"ף ז"ל בתשו' שהביאה הטור והיא מוצאת בתשו' המיוחסות סי' קמ"ז ובתשובו' שבידינו בסי' ל"ב כתב וז"ל דמוטב שישאר התנאי אצל הבעל כדי שאם תנשא תוך הזמן יערער בו אבל אין רשאי לכתב התנאי בגט עצמו ובתחתיו או מאחוריו משום שאם כתבו בגט הוייא ליה לבעל זכות בגוויה דגט ואין זה גט כריתות וכו' יעו"ש (ויעו' ביד"א הג"הט ס"ק) ואע"ג דהרמ"בם ורבינו בש"ע דקדקו לכתב כתב התנאי דמשמע דיעבד אבל לכתחי' גם הם יודו דלאו ש"ד וכמ"ש בב"י להדייא דלכתחי' אין כותבין על שום תנאי כלל ואפי בע"פ שכ"כ הר"ן בהמגרש דעכשיו נהגו ליזהר שלא לכתב שום תנאי בגט וכו' ע"ש, מ"מ מדברי הרי"ף בתשו' נראה דאפי' בדיעבד לימ' שכן משמע מלשון אינו רשאי וכמ"ש הרמ"בם בתשובתו והובאה בכ"מ פ"ח מה' גירושין דין ד' ולענין דינא הכנ"הג בסי' קנ"ד בח"ש בחלק הנקרא גט מקושר הביא הנוסח לכתב בשטר בפ"ע וע' גט מקושר סי' פ"ז אות ך' דהביא משם האדמ"ק חא"הע דמ"ל והפרי האדמה ח"א דפ"ד דמנהג ירוש' לכתב המע"בד אחורי הגט למטה במקום החלק ולא הונח לו מכח תשובת הרי"ף הנז' וכתב דאין לזוז ממנהג הראשונים לכתב מעב"ד בפני עצמו וליתנו בידה יעו"ש. ואת זה ראיתי במזה"ג אשר בס' דברי שמואל למו"הר מוהרישא ז"ל באות קס"ח שהביא נושא תנאי שעשו בנתינת הגט ולא פורש בדבריו אם נכתב אחורי הגט או בשטר בפני עצמו יעו"ש אך בדברי הגאון מוה"ר מוהרא"ק ז"ל במז"הג שלו סי' י"ג בא מפורש שהתנאי נכתב אחורי הגט ואין לחלק בין היכא דהגט היה גט כריתות לגמרי אלא דנתקן התנאי ע"י שבועה להיכא דהגט הוא ע"ת ויעו' בס' פתחי תשובה סי' קע"ה סק"ו דלכל האופנים טעמיה דהרי"ף הוא דעדיין אית ליה זכייה בגוויה ודוק וע' שדי חמד מע' גט סי' א' אות נ"ה דנתפשט המנהג בין הספרדים שלא ליתן גט שכ"מ על תנאי או גט זמן אלא גט כריתות ובהתקשרות שבועה יעו"ש: