אבני אפוד על אהע מילואים· רבי דוד פיפאנו
אה"ע · סימן עט
א ס"ג ש"ע ואין ראוי' לעשות כן מפני ד"א. ע' ב"ש סק"ד שהביא מחלוקת הראב"ד ודעי' עם הרמב"ם ודעי' היכא דהיא מוטלת על ערש דוי אם רשאי לגרשה דהרא"בד ודעי' ס"ל דאינו רשאי וע' כנ"הג הגה"בי סק"ב. וע' למוהרח"פ ז"ל בס' גמי חיים מע' הגט אות ה"ן שאסף סברות הפוס' בזה והעלה דכל שהיא בבית אביה אע"פ שמוטלת על ערש דוי יכול לגרש אותה ובפרט עתה שאין מגרשין כ"א ברצון האשה יעו"ש, ונהירנא כי בא"מ שלוניקי יע"א זה קרוב לעשרים שנה נעשה מעשה לגרש ע"י שליח בהיות האשה מוטלת על ערש דוי בבית אביה והלכו לביתה וישבה על המטה וקבלה את הגט סי' פ':
א ס"ה שיע מלאכות אלו עושה אופן היא בעצמה וכו'. הרמב"ם זל פט"ו מה' אישות כתב וכן צוו חכמים על האשה שתהא מכבדת את בעלה יותר מדאי ויהיה לו עליה מורא וכו', אם כבוד האשה לבעלה הוי דאורייתא או דרבנן נסתפק בזה הרב הקדוש ארעא דרבנן באות של"ג ומוהרי"ע בעפרא דארעא הביא ראיה היותו מדאורייתא ממ"ש רז"ל בקידושי' ל' ע"ב אם יש ספק בידו לעשות וכו' ומר בריה דה' מחזיא בסי' ח' הביא ראיה זו מדנפשיה ודחאה והעלה דאין החייוב אלא מדרבנן וע' בפוס' שציין שם ובס' גנזי חיים מע' הך' או"די: