אור ברסלב
אבן שהם שהם הקדמה

אבן שהם· רבי משה ממינסק

שהם הקדמה

הקדמה אברך את ה' אשר יעצני. ובדרך אמת הנחני. מעודי ועד היום הזה בשעשועי התורה שעשועני. כשעשע יונק על חור פתן וגמול ידו כאזור על יד איש דבקני. וגרסה נפשי לתאבה. אל מלאכת האלקים לקרבה. ומשתוקקת אל טוב מפעלה. כאשר יוסד לה מפי נורא עלילה. והוא יתמוך גורלה. להפיל בנעימים חבלה. למען יהיה לה העתקה מגבולה. לשם ולתהלה. ולמלאות רצונה בכל עוז התאזרתי. גם את חצני נערתי. וצללתי בעמקי מי אפסי התושיות. אחרי הגדולים יורדי הים באניות. הבונים לתלפיות. ואני עני וכואב דלו עיני למרום ישלח עזרו מקודש ויערה עלי רוח מבינתו רוח חכמה ובינה רוח ה' נוססה בי להעירני לשקוד על דלתות האגדה אשר בשיתא סדרים. המה מפוזרים ובמסתר פנים רומזים לדברים דקים. מדבש ונופת צופים מתוקים. חקרתי ודרשתי מעוד שכלם והוצאתי מאכל בריאה. ובמנעמי הסיפורים הוצאתי נהרי נחלה דבש וחמאה. ומרוח בינתם בינותי לי בדרושים התוריים כהלכתו ומשפטו סדר בסדרו לסדרי השנה. מדריכים אל ידיעת האמת והאמונה. חכמה ומוסר ובינה. על מאמרים ומדרשים. ישנים וגם חדשים. לדרוש בשבתות ובחדשים. בקהל קדושים. וללכת בדרך סלולה. להשמיע קול המלה. לדרוש בכל שבת כלה. וגם על שמועת קול כמבכירה על פחד ובהלה וכבר דרשתי הכל בעת שהייתי דרשן במדינות פולין בעיר אלקים סלה. והערוני רעיוני ואמרו לי. הטוב לך כי תמאס יגיעי כפיך. והעמל אשר עמלת בזיעת אפך. שימהו כחותם על לבך הלא על ספרתך. וזכרם לא יסוף באסיפתך. והיו ידי אמונת עיטי. ותכון אתי מלאכתי. מה שהעליתי במצודתי בקוצר דעתי. והנה יד ה' נגעה בי ושדי הרע לי יגעתי באנחתי. ואבקשה למנחמים ולא מצאתי. כי כמה הרפתקאות דעדו על האי גברא ובפרט בשבר בת עמי מדינות פולין אשר עליהם נגזרה. ועמם אנכי בצרה. אשר כל השומע תצילנה שתי אזניו איכה בני ציון היקרים. נשפך דמם כמים הניגרים. נהרגים ונשחטים ונשרפים ונדקרים. זקינים ונערים. כדם כבשים ודם פרים. וטוב חללי חרב מחללי רעב אומרים. העטופים ברעב עוללים וצעירים. אשר תוארם לא ניכרים. מי ישמע ולא ידמע בבכי ויללה. בשבר עם סגולה. מה אעידך ומה אדמה לך מדינות פולין. נהפכת אשר כמעט לא ניתן מקום ללון. וזה גרם לי לשנות מאומנת אבותי הקדושים אשר בארץ המה. כי לא נסתה כף רגלם מהציג על ארץ לא להם ולא היו עלולים לקבל מאומה. ועלי נהפך הקערה על פיה והוכרחתי לתפוס אומנת הרוכלין. להשיב בני שובבה לעבודת הבורא ב"ה וארץ החיים. יהיו נוחלין. וכל ישעי וחפצי להגדיל שפת אמת ברוח דעת ויראת ה' טהורה. ולהעביר גלולים מן הארץ וליתד לא תמוט יהיה דת התורה. ולכלכל דבריו במשפט ובמשורה. ונגד המלעיגים והמתעקשים פצו שפתי במאזני השכל וטוב טעם ודעת. ולפני מושל מקשיב על דברי אמת ואוזן שומעת. ותמכתי יתידותי בהבטחת מאמר החכמים. בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו באמת ובתמים. וברוך הנותן ליעף כח ועצמה לאין אונים. שבאתי ת"ל לעיר גדולה לאלקים ק"ק לונדן ושם אנשים יקרים ונבונים. אוהבי אמת ורודפי צדק. עמודי הבנין ומחזיקי הבדק. ויקהל משה את כל עדת ישראל ויאמר עליהם אלה הדברים אשר צוה רם ונשא. לסור מאורחא בישא. ודברי כמים קרים אשר נפש עיפה המה משיבים. כמטר עלי דשא וכמלקוש ורביבים. ולמבין נכוחים הדברים. ולמוצאי הדעת המה ישרים. ובדברי הבינו והחכימו. ובפה מלא הסכימו. ויאמרו לי התרפס ורהב. כה תעשה וכה תוסיף הב הב. ועלינו תשליך יהב. לספקך בכסף וזהב ומשה יקח את האהל ונטה בתוך המחנה העברים וקרא לו אהל מועד משכן בית אולפנא ושערי ציון המצוינים בהלכה. (אשרי העם שלו כבה. מאלקים ישא ברכה). והיה כל מבקש ה' יצא אל אהל מועד מדי יום ביומו להקשיב ולשמוע באזניו ולבבו ושב ורפא לו. והיה כצאת משה אל האהל קמו עליו אנשים כל אשא שמותם על שפתי והחוש והנסיון מעידים עדות בתורה. כי כל איש אשר יקרב אל מלאכת הקודש קנאה גדולה אחריו גרורה. ומשגברה בעלי הקנאה. היא אם המילדת השנאה. וגברו ידי החנופה. שאין למכתם תרופה. מקשטים זולתם ואת עצמם לא קושטים. וכחזיר את טלפיהם פושטים רוח עועים ותרדימה נסך עליהם. ואיש מתהלך בתומו ללעג וקלס הוא בעיניהם. ומחליפים עולם עומד בעולם עובר. ומדי יום ביום דרך שוא ושקר הולך וגובר. ותורת אמת חוגרת שק ומתאבלת. וכאלמנה וגלמודה היא נמשלת. אוי להם לבריות מעלבונה. לא עשאוה אף כגרמיזא הבאה באחרונה. ומתקנאים קנאה שלא לשם שמים. מחזירים העולם לתוהו ובוהו וחושך ע"פ המים. וברוך ה' אשר עזרני. ראה בעניי ועמלי וצערי ויגוני. יען אשר רדפו איש נכאה לבב כמוני וממעון קדשו מן השמים הופיע עלי ברוב רחמיו וחסדיו וחסד חנם חנני. לב נשבר ונדכה אלקים לא תבזה. כמוני חדל אישים ונבזה. ונתן אותי לרחמים בעיני הנגידים והקצינים עשירי אלפים ועשירי מאות. וקנאו קנאת ה' צבאות. והחזיקו ידי רפות ועשו עמי לטובה אות. אשר חלקם כב' עולמות. יבלו ימיהם ושנותיהם בנעימות. ויאריך ימיהם כימי השמים על הארץ. ויהיו ביתם כבית פרץ. וזכותם להם ולזרעם מהניא. העושר והכבוד לא יפסוק מן אכסניא. ועל פיהם נגמרה המלאכה. ביאר על אגדת מרבותינו זכרונם לברכה. וזה יצא ראשונה. ויותר עמדי על תהלים ופרקי אבות למנה צפונה. במשמרת ה' נאמנה. ועדי בשחק נאמן שאין דברי האגדה עיקר לימודי. אלא בעיון גפ"ת ובפוסקים שעשועי וחמודי. אך אמנם לעת מצוא מנוח מעיון הלכה עסקתי בדברי אגדה המושכת לבו של אדם כמעיין הבריכה. והנה להעמיק בשקלי וטריא דהויות דאביי ורבא. המלאכה מרובה ורחבה. וכבר יצאו לפנינו הגבורים אשר בכל דור ודור חלוצי צבא. האוכלים למעדנים בשרא שמינא אפתורא דדהבא. אמרתי גרמא יבישא דנפל בחולקי טבא. להתיר חרצובות רשע ולעבוד ה' יושב המרכבה. לא נזוז מיניה עד זקנה ושיבה. והמקשיבים לקולי להם ערבה. ופוק חזי אדירי התורה החריפים כבני מחוזא דשתו מיא דדיגלת. כמו הרב הגאון בעל עקידה והרב הגאון המוסמך רבינו משה אלשיך והרב הגאון בעל עוללות אפרים ושארי גאונים עזבו מקור מים עמוקים בעומק פלפלא חריפתא והטו דרכם לדרך המוסר מלתא דשויא לתרווייהו כההיא דפרק אלו נאמרים דר' אבוהו ור"ח ב"א ר' אבוהו דרש באגדתא ור"ח דרש שמעתתא שבקו כ"ע לר"ח ב"א ואזיל לגבי דר"א כו' ע"ש. ולהפיק רצוני ותשוקתי. הקרה ה' לקראתי. מקרה טהור אנשי לבב יראים ושלימים קצינים ונגידים. להקשיב תורת ה' כשרפים עומדים. וממכלאות צאן לקחוני. ואל בית מדרשם הביאוני. ונתנו לי די ספוקי לחם ומזון. לשובע ולא לרזון. והזילו זהב מכיסם זהב ודרכמונים. להדפיס חיבורי הזה אשר ת"ל אליו הכל פונים. וקראתי שם החיבור הזה אבן שוהם והסיבה לזה בעבור ששמי בקרבו כי שהם אותיות משה. זאת ועוד אחרת שהרב רבינו בחיי כתב בספרו שסגולת אבן שהם כל הנושא אותו נושא חן בעיני הבריות ומסוגלתה תוכחה במלתא דאגדתא לזכות לנשיאת חן כמש"ה ומוכיח אדם אחרי חן ימצא. וטעם שלישי עולה על כולן כי אבן שהם בגימטריא שצ"ח ושצ"ח ר"ת שערי ציון חברה לרשום בעט ברזל ועופרת. למען זכרונם של החברא קדישא שערי ציון בל תהיה נעדרת וחלקתי אותו לכ"ד דרושים כנגד כ"ד ספרי קודש וכנגד כ"ד קשוטים הידועים למביני מדע ובתוכם יבארו פסוקי תנ"ך והקדמתי בפתח השער ביאור נכון על מזמור א' של תהלים המדבר בענין עסק התורה והצלחת הצדיקים ומפלת רשעים ומה גם שידוע לכל בהיות תורתינו הקדושה שאין לה סוף וקץ ולא נודע אחריתה. ונעוץ סופה בתחלתה וה' ספרי תהלים המה לעומתה. ע"כ באתי ג"כ לנעוץ סופה בתחילתה. וכשסיימתי וגמרתי ה' ספרי תהלים בבית המדרש של חברה קדישא שערי ציון בביאור נכון על כל מזמור ומזמור דרשתי דרוש נחמד ונעים ועתה באתי רק להסמיך סוף תהלים עם תחלת תהלים והוא מחמת הוצאות הדפוס כי רב הוא ויוקר. חסר מן הספר העיקר. וכשירחיב ה' את גבולי ויזכני להדפיס חיבורי על תהלים שם תרוה צמאונך ובכן אבא בשם ה' אלקים אכרע ואקוד ויחל משה את פני ה' יתן לי לב רחב ונפש טהורה. ללמוד וללמד לשמור ולעשות את כל התורה. נם שם ידו תנחיני. וימינו תחבקני. יחזיק בידו ולא ירפני. ואל חדריו חדר בחדר יביאני. ויהיה עם פי בעת דבורי. ועם ידי בעת מעבדי. כי אליו נשאתי לבי ועיני. מתחלת המעשה עד סוף עניני. כ"ד הקטן והצעיר באלפי יהודא האסקופה הנדרסת תחת כפות רגלי החכמים משה במהור"ר יהודא זלה"ה ממינסק דליטא מגיד מישרים דק"ק זאריק במדינות פולין ולע"ע נתקבלתי למ"מ בביהמ"ד דח"ק "שערי ציון" פה ק"ק לונדן יע"א:

תוכן העניינים

אבן שהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה