אבן עזרא על תהילים· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק קל
פסוק א
שיר המעלות ממעמקים - טעם ממעמקים - בעבור היות ישראל בגלות ודלות וקלות ושפלות.
פסוק ב
אדני - בעבור היותו במעמקים, צועק שמעה בקולי.
פסוק ג
אם - הטעם: הושיעני מהרה ואל תזכור לי עונות שעברו כי לא אוכל לענות ולהשיב.
פסוק ד
כי - הטעם כאשר תסלח לעוני - ישמעו חטאים וישובו גם הם ויניחו חטאם, ואם לא תסלח - לא ייראוך ויעשו חפצם ככל אות נפשם.
פסוק ה
קויתי - לשמוע בקולו.
ולדברו - לגזירותיו.
פסוק ו
נפשי - קותה לה' יותר משומרים החומות לבקר, וטעם להזכירו פעמים, כי הם מחזיקים נפשם ומנחמים לבם כי ישנו לבקר.
פסוק ז
יחל - לשון הציווי מהבנין הכבד וזה דברי המשורר יוכיח ישראל וכמה בני אדם פדה.
פסוק ח
והוא יפדה - אותך מכל עונותיו, כנגד אם עונות תשמר יה.