אבן עזרא על תהילים· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק קכו
פסוק א
שיר המעלות, בשוב ה' - טעם זה השיר כטעם שיר העליון.
שיבת - על משקל שבתם וקימתם כן יאמר ישראל בשוב השם שבותם, אין אדם רואה בהקיץ הפלא הזה רק בחלום.
פסוק ב
אז, פינו - לשון יחיד, כמו: נפשינו כצפור נמלטה. והטעם: כי כל אחד אז יאמרו אלה לאלה, או מבשרים בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה שהשיב שיבת ציון.
פסוק ג
הגדיל - בראותינו כך, אז נשמח.
פסוק ד
שובה - המשורר ידבר על לשון ישראל.
כאפיקים - כמים חזקים.
בנגב – לעולם חם, בעבור השמש, או לשון תרגום נגובו מיא.
פסוק ה
הזורעים - המשיל הגלות לנגב שאין שם מים, והישועה כאפיקי מים ודימה בני הגלות הזורעי. והטעם: שומרי התורה.
פסוק ו
הלך ובכה - הטעם: היה בוכה שיפחד שיאבד הזרע.
וטעם משך – הכלי שיש בו הזרע.
וי"ו אלומותיו – שב אל הזרע וזה משל לשכר שומרי התורה וסובלי הגלות.