אור ברסלב

אבן עזרא על תהילים· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]

פרק קיט

פרק קיח

פסוק א

אשרי תמימי דרך - אלה המאה ושבעים וששה פסוקים שהם אל"ף בי"ת, כבר הזכיר בעל המסורה כי אין פסוק שאין שם זכר דרך או תורה או עדות או פקודים או אמירה או חוק או מצוה או משפט או דבר חוץ מפסוק אחד והוא ערוב עבדך לטוב וכבר הזכרתי בתחלת הספר מה שאמרו המפרשים באלה הפסוקים כי יש אומרים שלא חברם דוד.

אשרי, דרך - משרת אחר וכן הוא ההולכים בדרך תורת ה'.

פסוק ב

אשרי - דבר בתחלה על המרגיל עצמו ללכת בדרך ישרה, גם הזכיר עתה שומר העדות שקבל מהאבות ועקרם עדות העין.

פסוק ג

אף - אמר רבי מרינוס: שהוא כמו: אף וכני בתי חומר, לא עשו עולה לעבור פי השם במצות לא תעשה, רק הלך בדרכי השם שהם מצות עשה. ויתכן שהוא כמשמעו, גם אשר לא עשו עולה יחשב להם כי הלכו בדרכי השם.

פסוק ד

אתה, פקודיך - שהם בלב.

וטעם צוית – על יד נביאיך.

וטעם אתה – שאתה החילות.

פסוק ה

אחלי - כמו אחלי אדוני על משקל אשרי האיש כמו כל חפצי ורצוני ושאלתי שיכונו דרכי.

פסוק ו

אז - מצותיך הם מצות עשה ויש מהם שלא פירש למה צוו וכאשר יביט עליהם בעין הדעת ידעם, על כן: לא אבוש.

פסוק ז

אודך בלמדי משפטי צדקך - שהם דיני נפשות וממון כולם צדק.

פסוק ח

את - אמר רבי משה: עד מאוד דבק עם חקיך כמו ולא פחדו מאבותם. ובן בלעם אמר: כי עד מאד כמו לעד. ולפי דעתי: כי אני אשמר חקיך ואתה אל תעזבני עד מאד. והטעם: עזיבה שלא אוכל לשומרם.

פסוק ט

במה - אמר רבי משה: תשובת במה היא לשמור והשמור ארחו. ולפי דעתי: שהוא קשור בפסוק העליון שאמר: את חקיך אשמור, אף על פי שלא אוכל לשמרם כראוי כדברך.

פסוק י

בכל - אתה תדע כל לבי ואתה עזרני שלא אשגה.

פסוק יא

בלבי - שם הם תמיד צפונים אמרתך.

פסוק יב

ברוך - בעבור שאודה כי אתה ברוך למדני חקיך וזה הוא השכר שאבקש ממך.

פסוק יג

בשפתי - דבק עם הפסוק העליון למדני חקיך כי אתה תדע מנהגי שספרתי ולמדתי משפטיך לאנשי דורי.

פסוק יד

בדרך - כאשר ארגיל נפשי בדרך עדותיך, אז אשמח.

פסוק טו

בפקודיך אשיחה - עם לבבי שהפקודים נטועים בו והפוקדים יורוהו לשמור אורחותיך שהם ישרים בכללים, אף על פי שבפרטים ירעו למי שהוא הכללים שמורים לטוב לכל העמים, ופירוש הדבר תבין מהגשם שהוא כלל שמור לטוב לכל העולם ובכללו שהוא מטיב, יבוא ממנו מקרה רע למעטים.

פסוק טז

בחוקותיך - בחוקות שהשם נהג עולמו.

אשתעשע - על כן לא אשכח דבריך שאמרת: אחרי ה' אלהיכם תלכו.

פסוק יז

גמול - בעבור שהזכיר למעלה לא אשכח דבריך, אמר: גמול על עבדך אחיה ואשמרה, כמו לא אשכח.

פסוק יח

נפלאות מתורתך - איננו דבק כי אם ואביטה, כמו: ולא כחדו מאבותם וכן הוא גל עיני ואביטה מתורתך נפלאות ממני.

פסוק יט

גר - בעבור היות הגר כמו תועה ושוגה בדרכים, על כן אמר כן.

פסוק כ

גרסה - מן גרש כרמל כמו נצרבה ונשרפה לעשות משפטיך בחייהם.

ומלת לתאוה – מרוב אהבתי כמו תאבתי.

פסוק כא

גערת - כמו שעשית אתה.

פסוק כב

גל - הטעם: כי הזדים יחרפוני בעבור ששמרתי עדותיך.

פסוק כג

גם - כן עשו שרים רבים.

בי נדברו - כמו: ותדבר מרים בעבור, כי עבדך ישיח בחקיך.

פסוק כד

גם, אנשי - חסר כ"ף כמו ועיר פרא. וכן הוא: כאנשי עצתי.

פסוק כה

דבקה, נפשי - כמו עצמי, כמו: נשבע ה' צבאות בנפשו. והטעם: כאילו הוא מת על כן חייני כדברך, אני אמית ואחיה.

פסוק כו

דרכי - כמו: יחשב דרכו חפצי וצרכי, שתלמדני חקיך.

פסוק כז

דרך - הטעם לדעת עיקר למה הם נטועים בלב, על כן: בנפלאותיך.

פסוק כח

דלפה - כאילו דלפה נפשי בחליי שתמס כדלף טורד, על כן קיימני כדברך, מחצתי ואני ארפא.

פסוק כט

דרך, חנני - כמו: חנונו אותם, והיא תהיה סבה שאסור מדרך שקר.

פסוק ל

דרך - הפך דרך שקר. וטעם אמונה כי אין עול בידינו, על כן אמר: משפטיך שויתי, כמו: לא ישוו בה. והטעם: עשיתי משפט שוה.

פסוק לא

דבקתי - המצות שקבל אין ראיה עליהם רק הקבלה, על כן: אל תבישני.

פסוק לב

דרך, כי תרחיב - שב אל דרך.

פסוק לג

הורני, עקב - כי עקב יש לה בתגמול ושכר, בשמרם עקב רב.

פסוק לד

הבינני, בכל לב - שלא אשכחנה.

פסוק לה

הדריכני - כמו הרגילני כאדם דורך הדרך פעמים.

פסוק לו

הט, עדותיך - יקרות מכל הון.

פסוק לז

העבר, חייני - כי חיי האדם יאריכו אם לא ילך אחר עיניו.

פסוק לח

הקם, אמרתך - הם הגזרות הבאות מהשמים. והטעם: קיים כל גזירה שתביאני ליראתך.

פסוק לט

העבר - דבק בפסוק העליון והטעם יגורתי מחרפה שתבואני אם שגיתי מיראתך, וכל משפט תעשה כי הוא טוב.

פסוק מ

הנה תאבתי - כמו כליתי מרוב האהבה כמו גם כלתה נפשי, וכלות אליהם, על כן מתאב אנכי הפך הדבר, על כן חייני.

פסוק מא

ויבואוני - כמו ויבואו אלי ויזעקוך.

כאמרתך - אשר הבטחתני.

פסוק מב

ואענה חרפי - שיאמר שלא תושיעני.

פסוק מג

ואל - וכל בקשתי עד מאד שלא תצל מפי דבר אמת, כמו: וינצלו את מצרים והאמת שתעשה משפט בחורפי.

פסוק מד

ואשמרה - אז אשמרה כמו: אל ימשלו בי אז איתם.

פסוק מה

ואתהלכה - בדרך הרחבה.

דרשתי - כמו בארתי, וכמוהו דרושים לכל חפציהם.

פסוק מו

ואדברה - בגלוי.

נגד מלכים - שמנהג אדם ליראה מהם.

פסוק מז

ואשתעשע - בסתר.

פסוק מח

ואשא - דרך כבוד וקבול מאהבה.

פסוק מט

זכר - שהבטיחו ותחסר מלת לו, יחלתני לו והנה יוצא לשנים פעולים.

פסוק נ

זאת - זכרתי כי אמרתך חייתני כמה פעמים, וזאת היא נחמתי בעת עניי.

פסוק נא

זדים - אע"פ שזדים הליצוני התלוצצו בי, כמו: לא נגענוך - נגענו בך.

פסוק נב

זכרתי - משפטים שעשית בזדים כמוהם.

פסוק נג

זלעפה - מן רוח זלעפות פחדתי איך יעזבו רשעים תורתך.

פסוק נד

זמרות - האדם בבית מגוריו משתומ' וההפך זמירות.

פסוק נה

זכרתי - גדולת שמך, ואשמרה תורתך ביום.

פסוק נו

זאת - הטובה בתולדתי.

פסוק נז

חלקי - זה אמרתי לרבים: אולי ישמרו דבריך.

פסוק נח

חליתי, כאמרתך - וחנותי את אשר אחון.

פסוק נט

חשבתי - כאשר אחשב כי זה דרך אלך אשיב רגלי אל דרך עדותיך.

פסוק ס

חשתי - זריזין מקדימין למצות.

פסוק סא

חבלי, עודוני - אין לו ריע והאומר שהוא מגזרת יאכל עד אין לו טעם וטעמו אם אחזוני חבלים, כחבלי רשעים שהם ראויים לבוא עליהם.

פסוק סב

חצות, על משפטי צדקך - ברשעים.

פסוק סג

חבר, יראוך - שיראו ממצות לא תעשה.

פסוק סד

חסדך - והנה חסדך מלאה הארץ והחסד שתעשה עמי, חקיך למדני.

פסוק סה

טוב, עבדך - דבק עם השם כדברך הטוב.

פסוק סו

טוב - זה הטוב שאבקש עתה.

פסוק סז

טרם - אין צורך לענות כי שוגג הייתי בימים שעברו על מלת ועתה.

פסוק סח

טוב - בלא בקשה ומטיב למבקש.

פסוק סט

טפלו - כמו ותטפול על עוני דבר שלא עשיתי.

פסוק ע

טפש - אין חבר לו.

וטעם שעשעתי כאש' התהלל' החכמה ושעשועי את בני אדם.

פסוק עא

טוב - אם באו עינויים עלי שיבואוני ללמד חקיך אז טוב לי:

פסוק עב

טוב - אם מנהג אדם לענות עצמו לקנות הון, על כן: מאלפי זהב.

פסוק עג

ידיך עשוני - תקנוני וימהר לעשות אתו ויכוננוני לקבל הבינה.

פסוק עד

יראיך יראוני - שלמדתי מצותיך.

וטעם כי לדברך יחלתי – שכל מה שתגזור עלי אני חפץ בו, אפי' שתענני על כן -

תוכן העניינים

אבן עזרא על תהילים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה