אור ברסלב

אבן עזרא על תהילים· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]

פרק קט

פרק קח

פסוק א

למנצח, אלהי תהלתי - טעם אל תחרש - כנגד הבא אחריו -

פסוק ב

כי, ופי מרמה - ופי איש מרמה, כמו: אל תהי מרי והפה פעול למלת פתחו, כאילו כתוב כי רשע ואיש מרמה פתחו פיהם עלי.

פסוק ג

ודברי - חסר בי"ת ובדברי כמו כי ששת ימים, או דרך משל כי הדברים סבבוהו.

וילחמוני - וילחמו עמי חנם, כמו לא יגורך רע לא יגור עמך רע.

פסוק ד

תחת - יו"ד אהבתי סימן הפועל.

ואני תפלה - איש תפלה. והטעם: שהייתי מתפלל לשם בעדם, כדרך: ואני בחלותם לבושי שק.

פסוק ה

וישימו - יו"ד אהבתי פעול, שהיה ראוי שיאהבוני.

פסוק ו

הפקד, רשע - אחר שתגבר ימינו עליו, ושטן כנגד ישטנוני והוא אדם כדרך ויקם ה' שטן לשלמה, גם ויעמד והוא אחד מיועצי.

פסוק ז

בהשפטו - עמי, כי הוא עשה לי עול וחמס.

ותפלתו – שאמות הפך תפלתי בעדו, על כן לחטאה.

פסוק ח

יהיו - אמר יהושע: כי פקודתו הוא אשתו. ולפי דעתי: כי הוא ופקודת כל האדם. והטעם: שתהיה מיתתו בידי אדם. ויש אומרים: כי פקודתו הוא נפשו, שהוא כמו פקדון:

פסוק ט

יהיו, יתומים - קטנים.

אלמנה - בימי נעוריה, כי ימיו יהיו מעטים.

פסוק י

ונוע - כדרך: והמה יניעון לאכול.

ושאלו - פועל כבד, כמו: שאל ישאלו באבל.

ודרשו - כמו ושאלו שיבקשו לחם.

וטעם מחרבותיהם – שבחרבות ידורו.

פסוק יא

ינקש - הנשה יהי עליו בימיו, כן יאחזוהו ימי עני.

פסוק יב

אל - כאשר הזכיר יען אשר לא זכר עשות חסד.

פסוק יג

יהי - בנו כמו ולא אחריתו.

ימח - שם האב והבן על כן שמם.

פסוק יד

יזכר - כטעם: פוקד עון אבות על בנים, כאשר פירשתי במקומו.

פסוק טו

יהיו - העון והחטאת נזכרים לפני השם, ושימח מארץ זכרם.

פסוק טז

יען - בהיות לאל ידו, וירדוף עני ואביון ונכאה לבב כמוני.

פסוק יז

ויאהב - הוא היה סבה שיקללהו דוד, שהיה איש האלהים.

פסוק יח

וילבש - התנבא כי הקללה תבואתהו,

כמדו - מלבושו.

והטעם מדו - והזכיר בתוכו.

פסוק יט

תהי, ולמזח - כמו חגורה ומזיח אפיקים רפה.

פסוק כ

זאת פעולת - כמו תגמול פעולת שכיר.

שוטני – כנגד ישטנוני.

והדוברים רע – כנגד ודברי שנאה.

פסוק כא

ואתה - אחר שקלל רשעים וכל שוטנים שב להתחנן לשם שלא יאבד עם אלה שהם מחרפים אותו, כי אין לו כח לעמוד מפניהם.

פסוק כב

כי, חלל בקרבי - פועל עבר מגזרת חלל, על כן הלמ"ד פתוחה. ויש אומרים: מגזרת חלול לוחין.

פסוק כג

כצל - הטעם קלות ימיו.

ננערתי כארבה - שאין לו קץ.

פסוק כד

ברכי - אין בי כח ללכת כי יענה נפשו אולי ינצל מידם, שלא יראה בבשרו לחלוח.

פסוק כה

ואני - כאשר יראוני אויבי ואני רזה, הייתי חרפה להם.

פסוק כו

עזרני - טעם כחסדך – עמי פעמים רבות.

פסוק כז

וידעו - כי כבר הזכיר עני ואביון ואתה ה' עשיתה זאת הישועה, ולא אני.

פסוק כח

יקללו - לא אחוש מקללתם כי אתה תברכני, קמו עלי ויבושו.

פסוק כט

ילבשו - כל שוטני מהיום. והטעם: אחרים מלבד אלה, כי כבר הזכיר על אלה ויבושו.

פסוק ל

אודה - שאודה בפי זה החסד שעשה השם עמי, עד שידעו הרבים.

פסוק לא

כי - השם יעמוד לימין אביון להושיעו מהחפצים להיותם שוטני נפשו.

תוכן העניינים

אבן עזרא על תהילים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה