אור ברסלב

אבן עזרא על תהילים· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]

פרק עב

פרק עא

פסוק א

לשלמה, למלך תן - נבואת דוד, או אחד מהמשוררים על שלמה או על משיח והוא אות למ"ד, כמו בעבור, כמו וללוי אמר כי תומיך ואוריך, לנכח השם.

והחל אלהים - בעבור משפטיך. והטעם שהשם נתן לו רשות לעשות משפטי אלהים.

וככה וצדקתך – ושיהיה שופט צדק.

פסוק ב

וככה פירוש, ידין וטעם וענייך – שהשרים, גם העשירים יתגברו עליהם.

פסוק ג

ישאו - הטעם כי בהיות המלך שופט צדק ירבה שלום בארץ.

וטעם הרים – שאין שם יישוב.

וטעם בצדקה – בעבור הצדקה ישאו הרים וגבעות שלום כדרך בבעל פעור. ויש אומרים: כי בצדקה, כמו: שלום.

פסוק ד

ישפוט - כדרך שפטני אלהים, יעשה להם משפט.

ועושק – הוא הלוקח הון חבירו במרמה ופיתוי ובסתר, ושלמה ברוב חכמתו יכיר העושק.

פסוק ה

יראוך - וכאשר ידכא העושק יראוך כל העושקים.

וטעם עם שמש – כל הימים שתעמוד השמש וככה ולפני ירח, כדרך: ידכאום לפני עש.

פסוק ו

ירד - מארמונו אל בית המשפט, או ירד משפט שהזכיר ישפוט עניי, כדרך יערוף כמטר.

ומלת גז – מפעלי הכפל מגזרת לגזוז גזי המלך.

זרזיף - מלה מארבע אותיות אין ריע לה. וטעמה: רווי או שובע.

פסוק ז

יפרח - המטר יפריח, על כן הזכיר יפרח. והטעם: שירבו הצדיקים ויפרח רוב שלום, או רוב שלום יהיה בימיו, עד שלא יהי ירח. והטעם: תמיד.

פסוק ח

וירד - אם על שלמה מים – סוף.

עד ים – פלשתים.

ומנהר - זה פרת.

ואפסי ארץ - זה מדבר, והנה הזכיר אורך ארץ ישראל ורחבה.

ואם על המשיח, מים - הדרומי הנקרא הים האדום אל ים צפון, שהוא ים אוקיינוס.

ומנהר - נהר יוצא מעדן שהוא בתחלת מזרח ועד אפסי ארץ, שהוא בסוף מערב.

פסוק ט

לפניו, ציים - השוכנים בארץ ציה. והנכון בעיני: בעלי הספינות כאשר כתוב אחריו תרשיש ואיים שהוא כמו איי הים. ורבי משה אמר: כי איים השוכנים עם איה במדבר. ואיננו נכון, ומלת ישיבו שיתנו זה תמיד, כמו: והשיב למלך ישראל. ויש אומרים: בתשובת כל שנה יתנו מס.

פסוק י

אשכר - כמו מנחה.

פסוק יא

וישתחוו - פרט להזכיר מלכי תרשיש ושבא ואחר כן כלל וישתחוו לו כל מלכים, כל גוים שהם תחת ידיהם.

פסוק יב

כי - הטעם כי הוא ידין המלכים גם העמים, והמלך העני, כנגד אחר יצילנו.

פסוק יג

יחוס - על הדל ואביון מהעמים.

פסוק יד

מתוך - הוא העושק בסתר.

וחמס - בגלוי, מגזרת נחמסו עקביך, ואע"פ שהם אביונים.

וייקר דמם - כדרך: דמים לו. והטעם יקרים הם בעיניו לא ירצה שיהרגו על כן אחריו.

פסוק טו

ויחי - כל אחד מהם ולא די שיחייהו עד יעשירהו, וזה טעם ויתן לו מזהב שבא ויתפלל בעדו כל עני.

פסוק טז

יהי - העני כפיסת בר כמו פס ידא כף זורעת בר בארץ, או בראש הרים וירעש זה הפרי שהוא הבר. והטעם: שיהיה גדול שירעש כעצי לבנון.

ויציצו מעיר - כמו בעיר, הפך והנותר בבשר ובלחם. ויש אומרים: כי בר, כמו: כבור ידי ואין טעם לו.

פסוק יז

יהי שמו - שם שלמה או המשיח.

ינון - בניין נפעל, כמו יכון מגזרת נין ינוב וירבה.

פסוק יח

ברוך - אז יאמרו כל הגוים: ברוך השם אלהי ישראל. וטעם עושה נפלאות לבדו, שעשה תמיד בעבור ישראל.

פסוק יט

וברוך - טעם שם כבודו הוא השם הנכבד שהוא שם העצם, כי אין לשם שם בכל הלשונות שהוא שם העצם רק תואר, כמו ה', גם אלהים ושדי ועל כן כתוב: זה שמי לעלם, כי הוא שם אחד לבדו, וככה ושמו אחד.

וטעם וימלא כבודו – תהלתו.

אמן - מגזרת אמונה.

פסוק כ

כלו - יש אומרים: אז ימלאו תפלות בן ישי. ויש אומרים: כי כלו - כמו כללו יפייך ואיננו נכון. ור' יהודה הלוי אמר: בעבור שהוא סוף ספר, כתב כן הסופר הראשון כאשר נכתוב אנחנו, ברוך נותן ליעף כח.

תוכן העניינים

אבן עזרא על תהילים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה