אבן עזרא על תהילים· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק נו
פסוק א
למנצח על יונת אלם - על נועם פיוט תחלתו יונת אלם רחוקים.
ומכתם - דבר נכבד מכתם פז.
פסוק ב
חנני שאפני - כדרך משל, הוא אבימלך או עבדיו.
פסוק ג
שאפו - הטעם כמו מלעיג. למה שאפו צוררי כל היום ויש לי מלאכים רבים במרום נלחמים בעבורי?! כי מלת מלחמה ואחריה למד היא לעזר, כי הטעם בעבורו הוא, כמו: הנלחם לכם, רק עם מלת עם לגנאי.
פסוק ד
יום, אליך - כמו עליך, כמו: אל הנער הזה התפללתי.
פסוק ה
באלהים - טעם דברו שהתנבא עליו שמואל שימלוך על ישראל, על כן באלהים בטחתי שימלא דברו.
פסוק ו
כל, יעצבו - מגזרת עצבון. והטעם יעציבוני, בעבור דבר שאני בוטח בשם.
פסוק ז
יגורו - מגזרת גדוד שיהיו רבים ולא אוכל להמלט, על כן ישמרו רגלי שלא אברח.
פסוק ח
על - בעבור האון שיש בלבם, או בעבור האון שהם מלאים ממנו, שימני פליט להם והורידם באף אם הם רבים, על כן הזכיר עמים.
פסוק ט
נודי - כמו נדודי, וישב בארץ נד.
ספרת - הטעם אתה תדע כמה פעמים אני נודד ממקומי והיה דרך צחות נודי עם בנאדך. והטעם: כי טפותיו שהם דמעותיו ספורות הם להשם, וזה הטעם הלא בספרתך וכאילו הם מחוברות בנאד דרך משל, שלא אבדה טפה מהם.
פסוק י
אז - הטעם כאשר יראו אויבי שאני קורא בשמך יפחדו.
וטעם זה ידעתי – בזה ידעתי.
פסוק יא
באלהים - אז אומר בעזרת השם, להלל הדבר שדבר לי שמואל פעם אחרי פעם.
פסוק יב
באלהים - אז אהיה בוטח בשם לעולם.
פסוק יג
עלי - יש אומרים: כי הנדר באלהים בטחתי. ויתכן שנדר עולות והוא הנכון, כי ככה אני חייב לשלם נדרי על הטובה שגמלתני.