אבן עזרא על תהילים· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק נב
פסוק א
למנצח משכיל - טעם פיוט תחלתו משכיל. והטעם להגיד כי אחרית רשע רעה.
פסוק ב
בבוא - קיצר הכתוב לספר המעשה, כי ידוע הוא.
פסוק ג
מה - אומר לנוכח דואג, מה תתהלל ברעה אתה הגבור לעשות רע.
וטעם חסד אל כל היום – רק יש להלל חסד אל שהוא כולל אותנו, או טעמו הלא ידעת כי חסד ה' עמי כל היום והעד שאמר באחרונה: בטחתי בחסד אלהים עולם ועד. ויש אומרים: שהוא חסר כ"ף, כחסד ה'.
פסוק ד
הוות - אמר על הלשון תחשוב, בעבור כי הלשון כמו מליץ ועל ידו תראה המחשבה.
וטעם הוות – דברים ההווים כפי מחשבותיך. יש אומרים: כי רמיה, מן: רמה בים. ויש אומרים: מגזרת מרמה, כי השורש אחד.
פסוק ה
אהבת - יותר. ויש אומרים: תחת, רק בלשון הזה לא מצאנו.
שקר - שדבר שידע אחימלך כי בורח היה דוד על כן נהרג.
אהבת - הטעם אתה אהבת רע.
פסוק ו
אהבת, דברי בלע - שיבלעוך וישחיתוך אתה לשון מרמה, על כן אחריו.
פסוק ז
גם אל - בעבור היותו נעצר לפני השם, על כן אמר: יחתך השם ויסחך מאהלו.
ושרשך מארץ חיים סלה - כאשר שרשת משפחת אחימלך.
סלה - באמת דרך תפלה, או ברוח הקודש.
פסוק ח
ויראו צדיקים - ויוסיפו ליראה השם.
פסוק ט
הנה - ויהיה דואג למשל ויאמרו הנה הגבר שבטח על עשרו.
וטעם יעוז בהוותו – כאשר אמר: הוות תחשוב לשונך.
פסוק י
ואני - שתול בבית השם בעבור היות דואג נעצר, על כן אמר: ויסחך ושרשך מהבנין הכבד. והטעם: להכרית השורש ומבנין הפעול להפך.
פסוק יא
אודך - כי עשית משפטי מדואג.
ואקוה שמך - שתעשה לו כמעשהו, שתנקמני ממנו.