אור ברסלב

אבן עזרא על תהילים· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]

פרק מח

פרק מז

פסוק א

שיר מזמור - לא יכולנו להפריש בין שיר מזמור למזמור שיר כמו: מצור החלמיש, מחלמיש צור.

פסוק ב

גדול ה' ומהולל מאד - גדול זה המזמור להזכירו שבח ירושלם.

פסוק ג

יפה נוף - מחוז שלשת הנפת על משקל אשר זורה ברחת ולהיותו סעיף או מתנופת אין לו טעם.

הר ציון - בצפון ירושלם.

מלך רב - גדול, כמו על כל רב ביתו והוא דוד, קרית חנה דוד.

פסוק ד

אלהים - הטעם אף על פי שיש לו ארמנות רבות, השם הוא משגבה וכבר נודע זה בגבורות שהראה.

פסוק ה

כי הנה המלכים - שנועדו ובאו עליה.

פסוק ו

המה - כאשר ראו גבורת השם נבהלו.

פסוק ז

רעדה - על כן ברחו וזה טעם נחפזו.

פסוק ח

ברוח - דמה החיל שאחזם כמו רוח קדים, בהיותו בים שישבר האניות.

פסוק ט

כאשר - אז יאמרו ישראל בדרך נבואה, לשובם אל ירושלם.

פסוק י

דמינו - אז יאמרו ישראל היינו מחשבים בלבינו ומדמים חסדך שהוא מלא היכלך, או בהיותך בקרב היכלך.

פסוק יא

כשמך - בהיכלך.

ותהלתך – היא צדק מלאה ימינך.

פסוק יב

ישמח הר ציון - השוכנים בערים סביב ציון, כי ירושלים היא כאם.

וטעם למען משפטיך – בעבור שאתה עושה משפט כאשר עשית במלכים שנועדו.

פסוק יג

סבו - דברי ירושלם לעמים. אמר רבי משה: זה היה בימי דוד. ורבים אמרו: כי זה לימות המשיח.

פסוק יד

שיתו, לחילה - כמו חומות וחיל.

פסגו - הביטו ארמנותיה שהם פסגה.

פסוק טו

כי עלמות - כמו עולמית, כי הוא עומד עולם ועד, הוא יהיה מנהג לעולם. ובעל המסורת אומר: כי הם שתי מלות והטעם עד מותנו. ורבי משה אמר: שהוא מגזרת עלם ינהגנו תמיד, כמנהג הנערות והטעם כאשר נהגנו בימי נעורינו. ויש אומרים: מגזרת ונעלם דבר, במנהג טוב נעלם מהנבראים.

תוכן העניינים

אבן עזרא על תהילים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה