אור ברסלב

אבן עזרא על תהילים· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]

פרק מד

פרק מג

פסוק ב

אלהים באזנינו שמענו - והמספרים היו אבותינו, שהיו צדיקים והם נאמנים.

ועוד: טעם אבותינו – שכל אב אוהב את בנו ולעולם לא יורנו, רק האמת לבדו.

פסוק ג

אתה - כבר הזכרתי כי משפט העברים לחסר הבי"ת, כמו מצאתי בית ה', וככה: אתה בידך - בכוחך או במכתך.

ומ"ם ותטעם – שב אל אבותינו.

ולמ"ד לאומים – משרת כמו: שבחוהו כל האומים

ומ"ם ותשלחם – שב אליהם כמו ותגרשם.

פסוק ד

כי - מ"ם בחרבם, שב אל אבותינו.

כי ימינך וזרועך ואור פניך כי רציתם - זה לבדו הושיעם.

פסוק ה

אתה - ידבר המשורר על לשון ישראל.

וטעם להזכיר יעקב בדבריו – המלאך הגואל אותי מכל רע.

פסוק ו

בך - בעזרתך נוכל לנגח צרינו, שלא ירעו לנו גם בשמך נבוסם.

פסוק ז

כי - דברי דורך קשת מהמונינו.

וחרבי – הגבור שיש בנו ע"כ בלשון יחיד.

פסוק ח

כי - גם ראינו שהושעתנו מצרינו והתברר מה שספרו אבותינו לנו.

פסוק ט

באלהים הללנו כל היום - נחבר תהלות והטעם שהללנו נפשנו שאתה מלכנו.

פסוק י

אף - אמר הירושלמי: כי יחסר בי"ת והטעם באף זנחת ואיננו נכון, כי לא היה דבק כמו: אף ה', ואילו היה כדברו, היה האל"ף קמוץ, רק הוא כמו גם בשחוק והנה כי הושעתנו בימים הראשונים והבישות משנאינו ועתה לא די שלא הושעתנו אלא עד שזנחתנו.

ותכלימנו - כנגד הבישות.

פסוק יא

תשיבנו - לא די שלא תעזרנו אלא שתשיבנו, עד שתביא מורך בלבבנו לברוח.

ומשנאינו שסו למו - כמו להם ממוננו.

פסוק יב

תתננו - יש ממנו הרוגים ויש ממנו נמלטים זרויים בארצות.

פסוק יג

תמכר - יש ממנו עבדים נמכרים בלא הון רב, או חנם.

ולא רבית במחיריהם - הטעם כפול.

פסוק יד

תשימנו - הנשארים ממנו הם לחרפה למכירים אותנו ,בהיותנו בארצינו.

פסוק טו

תשימנו - הרחוקים מארץ ישראל.

מנוד - כנגד ויניעו ראשם ולמ"ד בלאומים שרש, כמו: ולאום מלאום יאמץ.

פסוק טז

כל - אפילו יחיה יהודי בגוים יחרפוהו.

פסוק יז

מקול - הטעם בזדון בפרהסיא.

פסוק יח

כל, באתנו - באה אלינו, כי המלה מהפעלים העומדים.

פסוק יט

לא נסוג - בנין נפעל ומלת לא תשרת אחרת ולא תט אשורינו.

פסוק כ

כי, במקום תנים - המ"ם תחת נו"ן כמו בחיין לקץ הימין. והטעם: בתחתית הים מקום התנינים וחשכת מים זה צלמות, דרך משל, והעד דכיתנו כטעם דכים. ויש אומרים: במקום אין שם יישוב, רק תנים ובנות יענה.

פסוק כא

אם שכחנו - כנגד לא שכחנוך.

ונפרוש כפינו - כנגד ולא תט אשורינו מני ארחך.

פסוק כב

הלא - אם היה צריך יוכל לחקור זאת ואף כי הוא יודע תעלומות.

פסוק כג

כי - והעד הנאמן לדברינו כי ברצוננו אנו נהרגים על דבר כבוד שמך, וברצוננו נחשבנו כצאן טבחה אע"פ שאנחנו בני איש טובים מהטובחים אותנו, וזאת המלה, כמו: רב הטבחים.

פסוק כד

עורה - תישן אינו עושה מאומה ובעבור שלא הושעתנו תדמה לישן, או ידבר על האויב שהוא אומר עליך אולי ישן הוא וייקץ.

פסוק כה

למה - או אתה כאדם מסתיר פניו שלא יראה מה יעשו אויביו, או ראית ושכחת על כן תשכח עניינו ולחצינו.

וטעם תשכח – כנגד לא שכחנוך.

פסוק כו

כי - מה תקוה תהיה לנו ונפשינו שהיא מן השמים העליונים.

שחה לעפר - והדבק לארץ הוא הקבר.

וטעם בטננו – הוא הגוף.

פסוק כז

קומה - לעזור אותנו, או קומה אתה שהיית עזרתה לנו.

תוכן העניינים

אבן עזרא על תהילים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה