אבן עזרא על תהילים· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק כח
פסוק א
לדוד אליך ה' אקרא - זה המזמור חברו דוד או אחד מהמשוררים עליו. אמר: צורי לנגד יורדי בור.
ומלת תחרש - מגזרת דומיה ואמרו: אל תחרש על רעך רעה להפריש בינות הטעמים, כי השרש הוא אחד.
פסוק ב
שמע, בנשאי - אל מקום הארון יקראו דביר.
פסוק ג
אל - תסבב סבות שאתערב עם רשעים ואמשך עמהם.
פסוק ד
תן, כפעלם - כנגד פועלי און.
פסוק ה
כי - פעולות השם כנגד פעלם.
ואל מעשה ידיו - כנגד כמעשה ידיהם והטעם אילו היו מבינים פעולות השם לא היו פועלי און, כי ידעו כי השם יהרסם. ויש אומרים: שזאת תפלה או דרך נבואה וטעם ולא יבנם שיפלו ולא יקומו עוד.
פסוק ו
ברוך - בדרך נבואה, כי נשמע תפלתי והוא שמע קול תחנוני על דרך ותבוא אליך תפלתי.
פסוק ז
ה' - לפי דעתי: בו בטחתי לבדו ועזרוני רבים, כי הוא צוה להם.
ומשירי - כמו בשירי הפך והנותר בבשר ובלחם. ואמר רבי משה הכהן: יותר מזה השיר אהודנו.
פסוק ח
ה' עוז - טעם למו, לעוזרי, כי השם הוא עוז לעוזרים ומעוז לנעזר והוא משיחו דוד. ור' משה אמר: כי עוז למו כמו לו וכמוהו נגע למו. ואיננו נכון, כי למו שב אל עבד ה' ולעמו.
פסוק ט
הושיעה - בעבור שהזכיר כי השם היה עוזו ויעלוז לבו, התפלל שירעה את ישראל, על כן: הושיעה וברך להוסיף השם עליהם וישמרם כמו הרועה, על כן: ורעם ונשאם, כלומר שיושבים במקום גבוה שלא תוכלנה החיות להזיקם. ורבי משה אמר: כי ונשאם שיתן להם צרכם כדרך ינשאוהו אנשי מקומו.