אור ברסלב
אבן עזרא על שמות פרק כח › פסוק לז

אבן עזרא על שמות· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]

פרק כח · פסוק לז

פסוק לו

וטעם ושמת אותו על פתיל תכלת. עם פתיל תכלת, שהיה הציץ קשור משני צדדין, ואין ספק כי פני המצנפת הוא על מקום המצח לא על הראש, ובמקום אחר כתוב ויתנו עליו פתיל תכלת (למטה לט לא) לתת על המצנפת מקום המצח ואל תתמה על מלת על כי כמוהו ויבואו האנשים על הנשים (למטה לה כב) על לחם הבכורים תנופה לפני ה' (ויקרא כג, כ) על שני כבשים (שם שם) את החלב על החזה (שם ז, ל) ורבים ככה, והנה לא תמצא לעולם, כי המצנפת היתה רק לאהרן לבדו, והמגבעות לבניו, וי"א כי מגבעות מגזרת גבעות (ברא' מט, כו) כי המצנפת עוטרת הראש ועוטה אותו, וכן כתוב צנוף יצנפך צנפה (ישעי' כב, יח) ועוטך עטה (שם שם יז), והיודע דרך צנוף המצנפת, ידע פי', לא זאת השפלה הַגְבֵהַ, וְהַגָבֹהַ השפיל (יחז' כא לא), כי אומנות היא, והנה כתוב ושמת המצנפת על ראשו, ונתת את נזר הקדש על המצנפת (למטה כט ו) והנה הציץ נקרא נזר, וכמוהו ועליו יציץ נזרו (תה' קלב יח) אולי הכל מגזרת ציץ דבר נראה, וככה מציץ מן החרכים (ש"ה ב ט), ודע כי בשנים הנקבים שהם במוח על המצח, שם יתחבר כח החמש הרגשות, ושם כח הדמות ושם תחל המחשבה ע"כ כתוב על הציץ לשאת את עון הקדשים אולי לא היתה מחשבת המקדשים כהוגן:

תוכן העניינים

אבן עזרא על שמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה