אבן עזרא על שמות· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק כ · פסוק כב
ואם מזבח אבנים. המזבח שבנה משה לכרות ברית עם ישראל בדם הברית וצוה השם שיבנו מזבח אבנים בעבר הירדן טרם שינחלו הארץ, ויכתבו על האבנים כל התורה כי מצוה רבות הם תלויות בארץ, כמו שהיה צורך עם בניהם בהכנסם לארץ מפני המצות התלויות בארץ, ושם זבחו שלמים ויאכלו כאשר עשו אבותיהם, ויהיה טעם ואם מזבח אבנים, כאומר עשה עתה מזבח אדמה, ואם תזכה שתכנס לארץ אז תבנה מזבח אבנים:
אתהן. הם האבנים:
גזית. הטעם כמו, ומשרתו יהושע בן נון נער (למטה לג יא) כן לא תבנה אתהן בנין גזית, וגזית מגזרת, על גזזי צאנו (ברא' לח יב) כי גז חיש (תה' צ י) וכן נגוזו ועבר (נחום א יב) והטעם כמו כריתה רק אבנים שלמות כמו שהן נבראות:
כי חרבך. שם חרב נפל על כלי ברזל שנעשה לחתוך בו, אולי נקראת כן החרב, כי היא מחרבת ובמקום אחר כתוב לא תניף עליהן ברזל (דבר' כז ה) על מזבח אבנים שבנו, ואין לנו לחפש על טעמי המצות, ועל דרך הסברא אולי היה כן כדרך הפגול בעבור שהיה קרב לגבי המזבח אין ראוי להיות הנשאר פגול, כי יחלל קדש שהקדיש, ישאר ממנו עד שיהיה פגול, וככה זה, אם יכרתו האבנים לבנות המזבח, אולי יחולל הנכרת מן האבנים לע"ג או למקום המטונף וזה אינו כבוד וראינו שהכהן צריך לכפר על המזבח: