אבן עזרא על שמות· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק יט · פסוק יט
ויהי קול השופר. מנהג כי קול השופר שבתחילה יהיה יותר חזק, וזה היה להפך, אולי עשה כן השם שלא היה חזק בתחלה שלא יצא לבם מהפחד:
משה ידבר. לדעת הגאון, כי השם פעם מעביר קול השופר אז היה משה מדבר בקול גדול והשם יעננו בקול כדרך וישמע את הקול מדבר אליו (במד' ז פט) ועל זה כתוב, בעבור ישמע העם בדברי עמך וכבר אמרתי לך כי לפי דעתי בדברי עמך על עשרת הדברים ידבר:
וטעם משה ידבר דבק אל קול השופר כי נשמת משה היתה דביקה בשם, כי משה היה מדבר בתחתית ההר עם השם לשאול לו והכתוב לא גילה מה היה שואל, והשם עונהו בקול שהיה משה שומעו, ולא היה קול השופר אעפ"י שהיה חזק, מונע אותו לשמוע הקול ובעבור זה כתוב אחריו, ויקרא ה' למשה בקריאת קול לעלות אל ראש ההר ששם ירד כבוד ה':