אבן עזרא על שמות· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק ה · פסוק ג
ויאמרו. זה השם הוא אלהי העברים שהיו יודעים והוא אברהם הנקרא עברי, ויצחק בנו, ויעקב ובניו כאשר אפרש בפסוק "כי תקנה עבד עברי" (למטה כא ב):
ויאמרו. מלת נקרא כמו "נקרא נקריתי בהר הגלבוע" (ש"ב א ו) והוא כטעם פגיעה, והנה פירש לו למה הם חייבים לחוג פן יבא דבר או חרב:
מלת פן יפגענו, כוללת אנחנו ישראלים, גם אתה פרעה עמנו וכל המצריים וכראות פרעה שבא הערוב ואכל מצריים רבים, כמו שכתוב "ישלח בהם ערוב ויאכלם" (תה' עה מה) אז אמר "לכו זבחו לאלהיכם בארץ" (למטה ה כא), ומשה השיבו לא נכון לעשות כן בארץ, רק דרך שלשת ימים במדבר ירחקו, וזה המרחק הוא בין מצרים ובין הר סיני להולך בדרך ישר, ושם זבחו, ככתוב "תעבדון את האלהים על ההר הזה" (למעלה ג יב), ועוד "ויבן משה מזבח תחת ההר" (למטה כד ד),גם המזבח שבנה בחלישת עמלק בהר סיני הוא, כי כתוב "ויחנו ברפידים" (למטה יז א) ושם כתוב "הנני עומד לפניך שם על הצור בחורב" (שם שם ו) ובבא הארבה נתן רשות לקצת ישראל שילכו לזבוח, ובמכת חשך נתן רשות ללכת כולם, רק המקנה שלהם לא ילך עמהם, וכראותם שבא הדבר והכה הבכורים אז נתבררו להם דברי משה, "פן יפגענו בדבר" על כן אמרו כולנו מתים (למטה יב לג). וגרשו אותם המצרים ללכת לזבוח גם השאילום: