אבן עזרא על שמות· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק ב · פסוק טו
וישמע. ארץ מדין סרים היו אל משמעת פרעה, על כן הוצרך להיות רועה צאן שלא יעמוד בישוב אולי יכירוהו, וכאשר אמר לו השם שמת פרעה ועבדיו שברח מפניהם, ונולד לו בימים ההם בנו הקטן אז אמר ויצילני מחרב פרעה (למטה יח ד) כי כל ימי חייו היה ירא ממנו, ואחר שהזכיר וישב בארץ מדין שב לפרש למה ישב, כי בתחלה ישב לפני הבאר הידועה, כדרך "ויצא יעקב וגו' וילך" (ברא' כח י) ושב למר "ויפגע במקום" (שם פ' יא):