אור ברסלב
אבן עזרא על שמות פרק ב › פסוק ג

אבן עזרא על שמות· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]

פרק ב · פסוק ג

פסוק ב

ונדגש צדי"ק הצּפינו כדגשות קו"ף אם יִקְּרֵךְ עון (ש"א כח י) לדבר בם צחות ובעבור היות הצדי"ק בשו"א נע, נרפה הפ"א שהיה ראוי להדגש, והוא שם הפועל מהבנין הכבד הנוסף, ואין צורך לבקש למה לא צפנתהו עוד, אולי השכנות המצריות שמעו קולו כי לא היו לבדם דרים בארץ רעמסס, וכתב ושאלה אשה משכנתה (למטה ג כב):

ובאה מלת "תיבת גומא" מלעיל בעבור היות הניגון בתחלת מלת גומא:

ותחמרה. נחה ה"א כה"א ויקרא לה נובח בשמו (במד' לב מב), וזאת המלה נגזרת מן בחמר והוא טיט אדום מדבק, ימצא בארץ ישראל, וכמהו, בארות בארות חמר (ברא' יד י) ובלשון ישמעאל יקרא אל חמר, ויוכבד עשתה כן כי אמרה אל אראה במות הילד, אולי אחותו נתנבאה לעשות כן, ומחשבות השם עמקו, ומי יוכל לעמוד בסודו, ולו לבד נתכנו עלילות, אולי סבב השם זה שיגדל משה בבית המלכות להיות נפשו על מדרגה העליונה בדרך הלימוד והרגילות ולא תהיה שפלה ורגילה להיות בבית עבדים, הלא תראה שהרג המצרי בעבור שהוא עשה חמס, והושיע בנות מדין מהרועים, בעבור שהיו עושים חמס להשקות צאנן מהמים שדלו ועוד דבר אחר כי אלו היה גדל בין אחיו ויכירוהו מנעוריו, לא היו יריאים ממנו, כי יחשבוהו כאחד מהם:

בסוף. כמו "קנה וסוף קמלו" (ישעי יט ו), והוא צמח מן היאור:

תוכן העניינים

אבן עזרא על שמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה