אבן עזרא על שמות· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק א · פסוק יד
וימררו. ידוע הוא כי התי"ו סימן לנקבות על הרוב, והמ"ם סימן לזכרים, כמו מועדות (דה"ב ח יג) ומועדים (ברא' א יד), ודרך חכמי ספרד כי בניני הפעלים שמורים ולא תחסר אות מן השרש, ואינם כן, רק שמות דברים יאמרו כאשר נמצאו, כי יחיד מן מועדות מועד לא מועדה, כאשר יאמר החכם בעיניו כי מן מקום יאמר מקומים וממקומות מקומה אולי יפקח עיניו ויראה, כי מן בכור יאמר בכורים, למכה מצרים בבכוריהם (תה' קלו י), והנה ובכורות בקרך (דבר' יד כג), א"כ יהיה היחיד בכורה, וככה לבנים, לא יאמר לבן כ"א לבנה:
וטעם בחומר ובלבנים, לבנות בתים וגדרות, גם לחרוש ולקצור, ולזמור ולבצור, וזה את כל עבודה בשדה ואח"כ כלל את כל עבודתם לצרכיהם:
אשר עבדו בהם. ישרתו בעבור שנים, עבדו בהם בפרך, וגזרת עבד בלא בי"ת אחריה היא עבודת העבד וככה "עבדתיך" (ברא' ל כו), ואם אחריה בי"ת הוא על ב' דברים, האחד בעבור, כמו "ויעבד ישראל באשה" (הושע יב יג) והשני לא תעבוד בו בפרך כדרך "אשר לא עובד בה" (דברי' כא ג), וככה אשר לא יעבד בו (שם שם ד), כי כתוב והארץ הנשמה תעבד (יחז' לו לד) ועל הדרך הזה "כנושה כאשר נושה בו" (ישעי' כד ב):