אור ברסלב
אבן עזרא על שמות פרק א › פסוק ב

אבן עזרא על שמות· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]

פרק א · פסוק ב

פסוק א

ראובן. ויהודה כל שהוא נע כזי"ן זבולן בהכנס עליו אחת מאותיות בוכ"ל וראוי להיות האות המשרת בשוא נע, והנה אין יכולת בלשון לקרוא שני שואין נעים, על כן שמו חירק תחת האות המשרת, כי אז היה בי"ת האות המשרת הנכנס עליו יאמרו בִּזבולן, ואם כ"ף או למ"ד כִּזבולן, לִזבולן, ואם וי"ו יאמרו שורק תחת חירק, כאלו הוי"ו בקריאת אלף, כמו וזבולן, כי המלה תראה כקריאת אל"ף או זבולן, ואם היה האות הראשון יו"ד כמו יהודה, שהיו"ד מאותיות הנעלמות יעלימוהו, כמו נעלה ביהודה (ישעי' ז' ו') כִיהודה ליהודה נחשון (במד' א ז), כי עתה היו"ד הוא נעלם, ואינו נזכר ונרגש בשפה, וגם ככה עם וי"ו ויהודה, והנה נכתבו השבטים הנה כסדר תולדותם:

תוכן העניינים

אבן עזרא על שמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה