אבן עזרא על שמות; פירוש הקצר· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק לד · פסוק ז
נוצר חסד. ומי שיעשה חסד יצור חסדו ולא ישנה לדורות, רק לאוהביו כי כן כתוב, ונשיאות העון שישאנו מהחוטא, והטעם יסירנו כי אין העון עצם עד שינשא רק הוא מקרה:
ועון. כל שנעשה בזדון:
ופשע. גדול ממנו, כי הוא כיוצא מתחת הרשות:
וחטאה. שם כלל, ורובה שגגה, כמו ולא יחטיא (שופ' כ טז), ואלה המדות כנגד השנים:
ונקה לא ינקה. לאשר אינם שבים, על כן פסקו הקדמונים במלת ונקה, כי מזה למדו שמנקה לשבים ולפי דעתי שהוא דבק, והטעם אעפ"י שישא העון לא ינקה בסוף, ואם מת החוטא ולא הענישו לשלם גמולו בראשו, יהיה בנו כמוהו, יפקד עון האב על הבן, וכבר פירשתיו בפ' וישמע, גם זאת מדת רחמים שיאריך לאב עד בא הבן ואם הבן טוב לא יפקד עון האב עליו א"כ מה טעם ונקה לא ינקה, יש להשיב כי על הרוב דבר הכתוב, כמו יראת ד' תוסיף ימים, ושנות רשעים תקצרנה (משלי י כז) והפך הדבר יש צדיק אובד בצדקו (קהלת ז טו) ע"כ כתוב מלת יש, כי הוא המעט, וכן יש מפזר ונוסף עוד (משלי יא כד) ויש אשר יהיה הענן (במד' ט כ) כי המנהג שיעמד שנים: