אבן עזרא על שמות; פירוש הקצר· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק לב · פסוק ה
וירא אהרן. ששלמה מלאכת העגל מהרה, וכבר הודעתיך כי זה השם הנכבד והנורא הוא שם העצם ואין במקרא שם כי אם תאר רק זה לבדו כשדי ואלהים ואדון:
ופירוש חג לד' מחר. שהיה בדעת אהרן שזבח יהיה לשם בהם מחר כטעם כי זבח לד' בבצרה (ישעי' לד ו) גם זה איננו אמת, כי מה צורך יש לנו לקרוא לזבוח מחר והנה ממחרת עשו החג כאשר צום אהרן, וכבר פירשתי כי החג זביחת העולות ופירושו ויעלו עולות, ואמר הגאון כי טעם צורת העגל בעבור שיש בהודו אנשים שיחשבו שהצורה תקבל כח עליון, וכן חשבו על משה ואני אגלה לך סוד העגל ברמיזות, כבר ביארתי לך ואתה תהיה לו לאלהים (למעלה ד טז) ולא ביקשו רק מי שילך לפניהם לתור להם מנוחה, וחשבו כי משה מת, על כן לא ירד, ואהרן בנה המזבח לשם, והעלו עולות לשם, רק נעשה שלא כהוגן והטעם בלא קדושה, והיה בישראל שחשב שהוא ע"ז, וזה טעם אלה אלהיך ישראל, כי כן דרך הכתוב כן הלא תראה כי עכן בן זרח חטא לבדו, והכתיב אמר חטא ישראל והמבין סוד מלאכת השמים ידע למה צורת עגל: