אבן עזרא על שמות; פירוש הקצר· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק ל · פסוק יב
הזכיר בפרשה הזאת כסף הכפורים על כל ישראל, והזכיר אחריו הכיור וכנו, וטעם להזכיר כסף הכפורים, כי היא תרומת חיוב, וכל תרומת המשכן היא נדבה חוץ מזאת:
וטעם להזכיר כיור נחשת אחר כן, כי לא נעשה מנחשת נדבת ישראל, רק מנחשת הנשים החכמות הן העושות מלאכת הקדש, ואח"כ הזכיר הבשמים והסמים שהביאו הנשיאים לבדם, ואחר כן הזכיר בצלאל ואהליאב שהם ראשי החושבים לעשות כל המלאכה, וטעם את שבתותי תשמורו, שלא יאמר אדם בעבור שהיא מלאכת הקדש לעשותה גם בשבת, ואחר כן סיפר מה שאירע טרם רדת משה, ותפלתו ורדתו, ושריפת העגל, והריגת עובדיו, ושובו אל השם להתפלל בעדם, ובקשתו להכניס השכינה ביניהם, ורדתו מההר לפסול האבנים, ושובו אל ההר, ועבר השם עליו, וטעם להזהיר על ע"ז ולהזכיר המועדים פעם שנית בעבור שאמר, כי לא אעלה בקרבך (למטה לג ג), והמשל בבעל נעורים קצף על אשת בריתו בעבור שעברה חוק, והפרה התנאי שהיה ביניהם, ועתה בשובו אמר לה השמר לך אל תפרי עוד התנאי כאשר עשית, ואני אחדש עמך ברית שנית, ע"כ כל פרשת שמר לך (למטה לד יא) עד לא תבשל גדי (שם שם כו) כמו הפרשה באלה המשפטים והזכיר אחר כן פרשת כי קרן עור פניו (למטה לד כט) שהוא פירוש אשר לא נבראו בכל הארץ (שם שם י):
כי תשא. כנוי על המספר ומנהג אנשי הספירות לכתוב השמות טור אחר טור וישא בראש כלל המספר, ובעבור היות שר המשקים שר על אחרים שמוהו נשוא בראש, ותחתיו כל המשקים, וכן שר האופים, והכתוב אמר כפר נפשו וזה פי' לכפר על נפשותיכם (פ' טז):
וטעם נגף. במלחמה, כי המת במלחמה לא בא יומו, וי"א כי כל דבר שיספר יחסר וטעם נגף דבר והעדות מספר יואב ודעתי אחרת: