אבן עזרא על שמות; פירוש הקצר· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק ל · פסוק טז
ונתת אתו על עבדת אהל מועד. כי הנה מפורש הוא בפ' אלה פקודי, כי כל האדנים גם הווין היו מכסף הכפורים, ויאמר הגאון א"כ מה פי' זהב וכסף עם כל איש אשר ידבנו לבו, והשיב כי עשו ממנו חצצרות ומזמרות ואגרטלין כאשר מצאנו אלה הכלים בס' עזרא, ואם אינם מפורשים חוץ מהחצצרות, ולפי דעתי בעבור היות החמשה עשר דברים תרומת נדבה לא הפריש הכתוב את הכסף כאשר הראיתיך בפ' אשר יֻלד לו (ברא' לה כו):
וטעם לזכרון. על האדנים, וקדמונינו ז"ל העתיקו, כי מצוה על כל איש ישראל לתת מחצית השקל בכל שנה קודם ניסן לכפר כל איש על נפשו, ואם לא יתנו יהיה בהם נגף, ואחר שיתנו אינם חוששים אם ספרם מלכם שיתנו שנית והנה מצאנו עד נאמן על דברי הקבלה "מדוע לא דרשת על הלוים להביא מיהודה ומירושלים את משאת משה עבד ד' (דה"ב כד ו) על ישראל במדבר, וצורך הכסף לתמידין ולמוספין ויאמר הגאון בעבור שבא אחרי כסף הכפורים הכיור, כי יוקח ממנו לצורךְ הברֵכה והתעלה, ובעבור שהזכיר בצלאל והחכמים להורות כי החכמים והמלמדים את הכהנים הלכות שחיטה וקמיצה, גם הם יקחו הוצאתם מכסף הכפורים, ובעבור שאמר מחלליה מות יומת ע"פ בית דין, גם ב"ד יקחו הוצאתם מכסף הכפורים: