אבן עזרא על שמות; פירוש הקצר· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק כח · פסוק טז
ולפי דעתי זרת ארכו וזרת רחבו רמז למדת העגול או כמדת מלואת האבנים והנה יהיה על לב אהרן, ואין זאת דעת רבים, והנה האפוד כדמות בגד, ויש באמצעיתו עשוי עליו חשב ובו יחגור אהרן, וסוד האפוד והחשן סתום, ואני אגלנו ברמיזות, מצאנו כתוב שמונים איש נושא אפוד בד (ש"א כב יח) ורבים פירשוהו שהיו ראוים לשאת האפוד וזה הפי' איננו נכון, כי אפוד משה איננו בד לבדו, רק היה מחמשת דברים, והנה עשו הכהנים אפודים כדמות אפוד משה, והתורה לא אסרה זה, והעד שאמר אפוד ירד בידו (ש"א כג ו) ולא אמר האפוד כאשר אמר שאול הגישה האפוד (שם שם ט), כי שם כתוב שהארון היה שם וזה טעם "ושאל לו במשפט האורים לפני ד'" (במד' כז כא), ואם היה אפוד אביתר אפוד משה, הנה עמו החשן, כי כן כתוב ולא יזח החשן (למטה פ' כח), והנה אפוד אביתר בארץ פלשתים, ואיך אמר שאול גם באורים (ש"א כח ו) והשואל באפוד, הכהן היה שואל בשתי אבנים רק באפוד משה במשפט האורים, על כן נקרא חשן משפט, כי הוא ישפוט ויוציא לאור כל ספק, ואם הדבר תלוי בחשן לבדו, למה אמר "הגישה האפוד", גם הוא נכון כי שניהם דבקים ולא יתפרדו, ולא ישאל שואל בחשן אלו היה מתפרד מהאפוד והטעם תבינהו מסוד האפוד שאגלה לך, ועוד כי האפוד היה גדול מהחשן ועתה שים לבך, כי צורת האפוד בגד, ובשתי קצותיו שתי כתפות מחוברות ועליו חשב אפודה באמצעיתו ובו יחגר אהרן, על כן נקרא אפודה, ושתי אבני שהם על שתי כתפות האפוד, והם על כתפי אהרן, ושתי שרשרות נתונות על שתי משבצות, והמשבצות נתונות על כתפות האפוד למעלה, וזה טעם "אל מול פניו" (פ' כה) ושתי טבעות על שתי הכתפות, הכתף מלמטה ממול פניו, וחשוב כי האפוד צורת מרובע, ויש לו ארבע מקצועות נראות בצד אחד ומשבצות עם עבותות במקצעות שלמעלה ושתי טבעות כאשר הוא למטה והכל מול פני החשן, והם ממעל לחשב האפוד, והחשן כפול, ועליו שתי שרשרות נתונות על שתי טבעות, והטבעות על שני קצות החשן, ושתי טבעות עוד על שני קצות החשן אל עבר האפוד מבפנים כאשר הראיתיך, כי החשן תחת האפוד בשפה אחת ולפי דעתי כי שרשרות גבלות (פ' כב) הם שתי שרשרות הזהב שהם על משבצות כתפות האפוד, על כן כתוב ויתנו שתי העבותות הזהב (למטה לט יז):