אבן עזרא על שמות; פירוש הקצר· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק כח · פסוק ד
והזכיר בתחלה החשן כאשר הזכיר הארון, כי בו משפט האורים והוא על לב, והלב נכבד משתי הכתפות, וזאת מלת חשן לא מצאנוהו כי אם במקום הקדש, והגאון פי' אותה כמו גובה, רק אפוד מצאנו, ודוד חגור אפוד בד (ש"ב ו יד), ועוד ויאפד לו בו (ויקרא ח ז) שהוא טעמו כמו ויחגור, על כן נקרא אפוד בעבור חשב האפוד באלה פקודי פיר"ש ויקרעו את פחי הזהב וקצץ פתילים (למטה לט ג) במעשה האפוד וכמוהו מעשה החשן, והנה פירש, כי החשן זרת ארכו וזרת רחבו (שם שם ט) ולא פירש מדת האפוד, כי איננו צריך, כי מדתו כנגד כתפות כל אדם אמצעי ולא מהענקים שיוסיפו על כל בן אדם יותר מהכפל כאשר אפרש במקומו, והעד שאמר הכתוב שתי כתפות חברת (למטה פ' ז), ושתי האבנים על כתפות האפוד על שתי כתפות אהרן לזכרון:
ורב שלמה מפרש התורה מ"ב אמר, כי האורים והתומים מכתב בשם המפורש, והאמת כי הם בחשבון עגול, ועתה פקח עיניך, כי הכסא על שני סדנים נתון, והחשב הוא הקו הישר, וששה בצפון, וחלוקתם במחשבת בעבור הקו וכן בדרום, רק בחשן ששרש המשפט עליו הם נראים, כי יש הפרש ביניהם, על כן טעם ולא יזח החשן (פ' כח) שפי' מהטעם כמו יסור, ואין לו אח במקרא:
ולדעת אלה האבנים אין לנו דרך, רק הגאון פי' אודם מאדום והאבנים שהם אדומות הם רבות, ופי' פטדה כרצונו בלא ראיה, וברקת מגזרת ברק, ורבות הנה ככה, ונופך שחור, מגזרת ותשם בפוך (מ"ב ט ט) וזה רחוק, גם ספיר אבן לבנה, מעדות לבנת הספיר (למעלה כד י), ולא פירש נכון, ויהלום, אמר הגאון כרצונו בלא ראיה, ויותר קרוב היה להיותו מגזרת והלמה סיסרא (שופ' ה כו), והיא אבן הולמת כל האבנים, וי"א כי "אחלמה" אבן שתולדתה להראות חלומות, והגאון אמר כי ישפה בתמורת השי"ן בסי"ן בלשון קדר וכלנו נמשש קיר כעורים, והאמת שלא נוכל לדעתם, והנה בחלק יוסף השהם שממנו אבני האפוד, והנה הוא חשיב כנגד כל ישראל, כאשר הודעתיך, והנה אבני האפוד ואבני החשן לזכרון לכסא ולרקיע הכתוב בספר יחזקאל שהוא על ראשי החיות: