אור ברסלב

אבן עזרא על שמות; פירוש הקצר· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]

פרק כג · פסוק יט

פסוק יח

אמרו המכחישים כי גדי מגזרת מגדים וזה לא יתכן, כי מ"ם מגד שרש, ולשון רבים לעד, ואמר כי לא תבשל, מטעם כי בשל קציר, (יואל ד יג), גם זה איננו נכון, כי בשול הקציר הוא בכח השמש לא בכח בן אדם ועוד מה טעם בחלב, והנה מצאו שנקרא הלחם חלב, והנה מה טעם אמו, ואנה מצאו כלשון הזאת, וכל זה למה הוצרכה בעבור שהוא דבק עם ראשית בכורי אדמתך, והלא קראו במשנה תורה שהוא דבק עם הבשר, בפ' לא תאכלו כל נבלה (דבר' יד כא) ובמקומו אפרשנו, ועל דרך הפשט גדי הוא הקטן בעזים ובכבשים, וכן ונמר עם גדי ירבץ (ישעי' יא ו), ובעבור זה יסמכנו הכתוב לומר גדי עזים, והשם צוה שלא יבשל הגדי בחלב אמו, כי היום מנהג הישמעאלים לבשל הגדי עם החלב, והם אומרים שהוא תבשיל ערב, וטעם אסורו בעבור שהוא כמו אכזריות בלב כטעם אותו ואת בנו לא תשחטו (ויקרא כב כח) כן זה, אעפ"י שאין בכתוב לא תאכלו כי כאשר הוא ידוע שבשר שלא נשחט אסור הוא, כן הוא ידוע שבשר שאיננו מבושל לא יאכל, רק הדבר חמור, כי השוחט או המבשל אעפ"י שלא אכל ממנו כבר עבר בלאו ומנהג המחבר החלב מצאנו, שיחבר חלב זאת עם זאת, כי חלב גדי אחת מעט היא, והקונה לא ידע חלב כל שה ושה, על כן הוא אסור לאכול גדי קטן עם כל חלב, והזכיר הכתוב הקטן, כי ממנו נלמוד על הגדול כי הכתוב דבר על הנמצא ברוב, כי בשר כבש עם חלב לא יתערב היטיב, והנה מה שהעתיקו קדמונינו שאסור כל בשר בחלב הוא אמת, וכן ובשר בשדה טרפה (למעלה כב ל) דבר הכתוב על הנמצא ברוב כי החיות הטורפות הם בשדה, ומשפט הטרוף בעיר ובבית אחד הוא, וכן מקרה לילה (דבר' כג יא) אשר יצוד ציד חיה (ויקרא יז יג):

תוכן העניינים

אבן עזרא על שמות; פירוש הקצר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה