אור ברסלב

אבן עזרא על שמות; פירוש הקצר· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]

פרק כא · פסוק יט

פסוק יח

והנה על משענתו. כמו, ואיש משענתו בידו (זכריה ח ד) והחכמים אמרו שפי' על משענתו בעצמו והטעם שלא ישען על אחר וטעם הפי' הראשון בעבור שיש לשני עדים נאמנים: וטעם רק שבתו יתן. שבתו בביתו ולא יתעסק במלאכה והגאון אמר שפי' שביתתו מאומנתו והראשון נכון בדקדוק, והטעם שיתן כדי שבטלו ממלאכתו ושכר הרפואות והמרפא, והם שנים, והם שבת ורפוי, ועוד עמהם שלשה קבלנום מאבותינו, והם בשת צער ונזק, ולהתיר דבר הרופאים דברי יחיד הם, כי לפי דעתי כי האמת להשען ישר דרך על בוראו, ולא על בינתו, כן בדרך המזלות ובדרך הרפואות, כי הכתוב אומר אני ה' רופאיך (למעלה טו כו) ואין צורך לעשות רופא אחר שותף עמו, וכן והסירותי מחלה מקרבךָ (למטה כה כה) וברך את לחמך ואת מימיך (שם), והיפך זה אשר לא תוכל להרפא (דבר' כח כז), גם כתוב באסא, גם בחליו לא דרש את ה' כי אם ברופאים (דה"ב טז יב), וכן כתוב מחצתי ואני ארפא (דבר' לב לט) כי הוא יכאיב ויחבש (איוב ו יח):

וטעם ורפא ירפא מבנין הכבד הדגוש ואיננו כמו הקל, והמכה היא מיד האדם, ויוכל אדם לרפאותה, ומי ירפא שיכה השם, רק הכתוב אמר, יך ויחבשנו (הושע ו א) וטעם אשר לא תוכל להרפא (במד' כח כז) כאשר תרפא ממכת בן אדם:

תוכן העניינים

אבן עזרא על שמות; פירוש הקצר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה