אור ברסלב

אבן עזרא על שמות; פירוש הקצר· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]

פרק יד

פרק יג

פסוק ב

לפני פי החירות בין מגדל, לפני בעל צפן. שמות מקומות נכחו שבור, אולי שני משקלים הם:

פסוק ג

וטעם וְיָשֻׁבוּ. ששבו לאחור עד שישמע פרעה כן, ויאמר בעבור בני ישראל נבוכים הם, ולמ"ד לבני ישראל, כמו פן יאמרו לי (שופ' ט נד):

נבוכים. היה ראוי להיותו בחולם, כמו נכונים (למטה יט, יא) י"א כי בעל צפון צורה היתה עשויה בשעות שלא יוכל עבד לברוח, על כן אמר סגר עליהם, כי חשב פרעה שסגר עליהם, ולפי דעתי בעבור שאמרו לו דרך שלשת ימים ואחר הליכתם חזרו ללכת אל מקום אחר, וזה טעם וישֻׁבו, הוגד הדבר לפרעה ואמר בוודאי לא הלכו לזבוח, רק נבוכים הם לא ידעו איזה הדרך יברחו, כי הנה המדבר סגר עליהם, ואלו הלכו לזבוח למה היו שבים ועדיין לא זבחו:

פסוק ה

כי ברח העם, כבר פירשתיו:

פסוק ח

לא יצאו כדמות בורחים, והשואל למה צוה השם לישראל לשוב, אין לנו להרהר ולא לחפש, וא"כ יאמר לנו למה אמר השם ובאת מאחריהם, והלא יכול להראות גבורתו, ולמה כשמעך את קול הצעדה (ש"ב ה כד) והוא סוד גדול:

פסוק ט

כל סוס רכב פרעה. פי' ככתוב בס' מלכים כי ארבעה סוסים מנהגים הרכב, כי רכב ומרכבה אחד הוא:

ופרשיו, רוכבי הסוסים:

וחילו, רגלים:

פסוק י

ופרעה הקריב, מחנהו:

פסוק יא

המבלי אין שנים לאוין והאחד יספיק רק היא דבר צחות הלשון, הרק אךְ במשה (במד' יב ב):

פסוק יב

ואעפ"י שלא מצאנו כתוב מתי אמרו לו ישראל כן, ידענו כי כן היה, כי דברים רבים ידענום מאחריתם:

פסוק יד

ילחם לכם. בשבילכם. כי כל מלחמה ולמ"ד אחריה, היא לעזר, ע"כ פי' ר' משה הכהן הספרדי נ"ע, כי רבים לוחמים לי (תה' נו ג) בשבילי, וטעם מרום, מלחמת מרום, כמשפט כל המושכים:

וטעם ואתם תחרישון. בעבור שהיו צועקים, כי כן כתוב ויצעקו:

פסוק טו

מה תצעק אלי. יתכן שהיה הנביא צועק, או זה דבור בעבור ישראל, כי הוא שלוחם ומלכם:

פסוק יט

ויסע מלאך האלהים, זה היה קודם דבר אל בני ישראל ויסעו, והנה פירושו וכבר נסע, וכבר הראתיך כזה:

פסוק כ

ויהי הענן והחשך. לצד מחנה מצרים:

ויאר את הלילה. כמשפט כל הלילות לישראל, כי בלילות נסעו:

פסוק כא

ויתכן להיות פי' ויולך ה' את הים, וכבר הוליך:

וטעם ויבקעו שלא היו נחברים רק במקום אחד עומדים גבוה כחומה, ומקום אחר יבש:

פסוק כג

וירדפו מצרים. גם הם אחר ישראל בלילה:

פסוק כד

ויהי באשמרת הבקר. על דעתי ששלש אשמרות הן בלילה וזה היה באשמרת השלישית, ויאמר הגאון, אין בקר עד שתזרח השמש, שנאמר, ויהי בבקר כזרוח השמש (שופ' ט לג) ולא דבר נכונה, כי אלו היה כל בקר כן, מה צורך היה להוסיף כזרוח, והנה ותשכב מרגלותיו עד הבקר, ותקם בטרם יכיר איש את רעהו (רות ג יד):

בעמוד אש וענן. הוסיף עמוד אש:

ויהם. מהפועלים השניים הנראים הוא פועל יוצא, ויתכן להיותו מפעלי הכפל מהבנין הקל:

פסוק כה

י"א מגזרת סורר (דבר' כא) והנכון להיותו כמשמעו הסיר, והטעם שסר האופן מקשורו, או טעמו כאלו סר, והוא נוהג בכבדות, והטעם שלא יכלו לשוב לאחור:

פסוק כז

לפנות בקר. קרוב מהבקר, וכן לפנות ערב (דבר' כג יב), כי אחריו וכבא השמש:

לאיתנו, לתקפו:

נסים לקראתו. הם חושבים שינוסו שהם חוזרים ליבשה, והם הולכים לקראתו:

וינער ה'. מטעם, וככה יהיה נעור (נחמיה ה יג) והוא פועל מהבנין הכבד:

פסוק כח

וטעם עד אחד. אפילו אחד לא נמלט, וכן לא מת ממקנה ישראל עד אחד (למעלה ט, ז) והאומר שפרעה נמלט בעבור עַד דרש הוא, והעד שאמר אסף ויכסו מים צריהם אחד מהם לא נותר (תה' קו יא), והנה אין שם עַד, ועוד שהכתוב אומר ואכבדה בפרעה וגו' ברכבו ובפרשיו (פ' יז), והנה ממנו החל, ועוד אמר אויב (למטה טו ט) הוא פרעה, ואמר אחרי כן נשפת ברוחך כסמו ים (שם שם) ולמה אאריךְ, והכתוב אומר ונער פרעה וחילו בים סוף (תה' קלו טו):

פסוק כט

וטעם להזכיר ובני ישראל הלכו ביבשה פעם שנית, שעשה השם פלא בתוך פלא, כי זה עובר ביבשה וזה טובע, וזה קרוב מזה בים אחד, כי ישראל היו רבים, ויש רבים מהם שכבר עבר בעת טבוע מצרים, ויש מהם שהיו אז עוברים ויש ממצרים שהשליכם הים על שפתו אחר שמתו, ויש שצללו כעופרת ובלעתם הארץ למטה מהים:

תוכן העניינים

אבן עזרא על שמות; פירוש הקצר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה