אבן עזרא על שמות; פירוש הקצר· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק טז · פסוק יג
ותעל השלו. עוף, וטעם ותעל שמפאת הים הוא עולה:
ובבקר היתה שכבת הטל נזילת הטל או רדת, וכן ונבלי שמים מי ישכיב (איוב לח לז) ישתחקו עצמות חיוי הפושע וכל הזונים אחריו שאמרו כי מנהג זה המן לרדת עד היום במדבר, ואמרו כי כמהו הוא היורד עם הטל בארץ מערב, התכון היא הנכנס במיני רפואות הנקרא תרנגבין, ולא התבישו אלה כי הנה כתוב כי במדבר סין ירד המן והוא מקום ישוב ועוד כי בארץ שני מלכי האמורי ירד המן גם אחרי שעברו את הידדן, ואם היה דבר תולדות למה לא ירד בשבת, ושאר הנסים הנזכרים, ועוד נתן להם עוד עדים נאמנים מכחישים דבריהם, כי זה היורד במערב איננו יורד בכל זמן ולא על כל עלה ואם תשים אותו בשמש לא ימס, ויעמוד ימים וחדשים ושנים ולא יבאש, ואיננו קשה שיוכל אדם לטחון אותו, כי כן הכתוב אומר, וטחנו ברחים, או דכו במדוכה, וכן בפסוק ועשו אותו עגות (במד' יא ח), והנה איננו כאשר דמו, וצוה השם שלא יקח כל אחד חוץ מעומר (למטה פ' טז):