אבן עזרא על שמות; פירוש הקצר· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק טז · פסוק ד
הנני ממטיר לכם לחם מן השמים. והם היו במדבר סין, אעפ"י שהכתוב אומר ויסעו מאלים ויבאו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין, לא באו מאלים, כי אל מקום קרוב שהוא על ים סוף ומשם באו אל מדבר סין, וכמוהו ויסעו בני ישראל ממדבר סין למסעיהם על פי ה' ויחנו ברפידים (למטה יז א) ואנחנו ידענו כי ממדבר סין נסעו אל דפקה ומשם לאלוש ומאלוש לרפידים, לכן בעבור שלא אירע להם שום דבר בים סוף ודפקה ואלוש אחז הכתוב דרך קצרה וכמו אלה רבים:
לחם. מאכל, גם הבשר יקרא לחם, לחם אשה (ויקרא ג יא), גם פרי העץ נשחיתה עץ בלחמו (ירמי' יא יט), ומלת "מלחמה" ממנו, מקום מאכל החרב:
וטעם אנסנו. בעבור שיצטרך אלי בכל יום וי"א על אנשים שהותירו ממנו והיוצאים בשבת ללקוט ומזה הכתוב למדנו כי יציאת מצרים היתה יום חמישי או ששי כי יום בואם אל מדבר סין היה יום שבת בחמשה עשר יום כי מחר בבקר המטיר המן ואמר והיה ביום הששי (פ' ה), ופלא המן גדול מכל פלא, בעבור שעמד זה הפלא ארבעים שנה, כי רובי הפלאים הם לעתם. ועשרה נסים יש בו, האחד ירידתו, והשני היותו סביב למחנה לבדו, והשלישי העתקתו עמהם ממסע אל מסע, והרביעי שימס בחום השמש, ולא ימס אשר לקטו, והחמישי לא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר, הששי משנה ביום הששי, שביעי לא הבאיש לילה ויום, שמיני, ושני מטעמים יש לו, והוא גם התשיעי, כי כן הכתוב במקום אחד אומר "כטעם לשד השמן" (במד' יא ח) וכתוב אחר אומר כצפיחית בדבש (למטה פ' לא), והנכון שהוא כצפיחית אם איננו מבושל, רק המבושל בפרור, כטעם לשד השמן, והנס העשירי שעמד לדורות ולא הבאיש, ובדרש שבזכות משה בא המן, ובזכות אהרן הענן, גם בזכות מרים הבאר והנה אכלו ישראל את המן שמונה ושלשים יום אחרי מות משה, ועל דעתי כי ענן לא היה עליהם אחרי עברם ים סוף, כי הענן היה על המשכן וזה פירוש ועננךָ עומד עליהם (במד' יד יד) כי בשבילם היה עומד כדי שיעמדו ובנסוע הענן יסעו, ובעמוד אש היות נראה בענן וכן כתוב ואש תהיה לילה בו (למטה מ לח), ודרך הבאר אין זכר בכתוב על זה, ודרש יחיד הוא, כי אלו היה הפלא הזה, למה לא נכתב בתורה, והכתוב אומר, יבקע צורים במדבר (תה' עח טו) ובעל הדרש סמך על ותמת שם מרים (במד' כ א) וכתוב אחריו ולא היה מים (שם פ' ב) ואין זה ראיה כי הכתוב ספר שנים מאורעים ארעו במקום, ואם לא, יודיעונו מי הוא שמת ברפידים שכתוב שם, ויחנו ברפידים, ואין מים לשתות העם (למטה יז א) ועוד אפרש בפ' ודברתם אל הסלע (במד' כ ח):