אור ברסלב

אבן עזרא על שמות; פירוש הקצר· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]

פרק ח

פרק ז

פסוק ב

ותעל הצפרדע. שם המין והוא לשון נקבה ומחברתם במ"ם כמו פלגשים:

פסוק ג

ג"כ עשו החרטומים רק בלטיהם ויעלו את הצפרדעים. פועל יוצא מהבנין הכבד הנוסף:

פסוק ד

העתירו. תפלה לרצות השם בדברים:

פסוק ה

התפאר עלי אעשה לך תפארת בעולם שיסורו בעת שתרצה:

וטעם אעתיר לך ולעבדיך, בשבילך ובשביל עבדיךָ כמו אמרי לי אחי הוא (ברא' כ יג): וְאֵחַר הדבר למחר, כי חשב כי כבר הגיע עת סור המכה ומשה ידע:

פסוק ז

וסרו. באה זאת המלה מלרע הפך המנהג, וכן "כי שמו אותי בבור", והנה אמר פה ממך, כמו ובכה ובעמך:

פסוק ח

ויצעק משה אל ד'. למחר:

פסוק י

חמרים חמרים, כמו חמור חמרותים:

פסוק יא

הרוחה, פירשתיו:

והכבד את לבו. שם הפועל, כאילו אמר והכבד, הכביד את לבו:

פסוק יג

ותהי הכנם, שם המין והמ"ם נוסף, או הוא תחת ה"א ואיננו שרש, והעד כנים:

פסוק יד

להוציא את הכנים, טעמו להולידם מן הארץ:

ולא יכלו. פועל עבר מהבנין הקל, והאות הגדול, כי הנה העפר במקום אחד, והיה הכנים בכל מלכות מצרים, ואין זה מעשה מטה כ"א מעשה עושה ארץ בכחו, ולמה אמר שנית, ותהי הכנם, זה טעמו, כאשר היה הכנם באדם ובבהמה, אמרו החרטומים אצבע אלהים היא, זו מכת אלהי הארץ היא ולא באה ע"י משה, כי הנה המכה גם היא בבהמה: וכבר הודעתיך, כי פרעה ועבדיו היו מאמינים באלהים רק כחשו השם ע"כ חזק לב פרעה:

פסוק יז

ובס' תהלות ישלח בהם ערוב ויאכלם (תה' עח מה) והוא מין בהמה דקה, גם יתכן היותה מינים רבים, ע"כ קראה בשם ערוב:

וטעם וגם האדמה, בכל מקום שיהי' חוץ לבתים, גם במדבר:

פסוק יח

והפליתי. וטעמו להפריש:

פסוק יט

ושמתי פדות. גם זה יהיה אות בתוך אות, כי יכיר הערוב מי הוא מעמי ומעמך, וזה נאמר על מי שהיה במצרים ולא בארץ גושן:

פסוק כב

הן נזבח, טעמו כמו הנזבח, וכן הן היתה כזאת:

פסוק כה

התל. שם הפועל מהבנין הכבד הדגוש ואם הוא קל, וטעמו לעג:

פסוק כח

ויכבד פרעה, הוא חזק לבו:

תוכן העניינים

אבן עזרא על שמות; פירוש הקצר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה