אבן עזרא על שמות; פירוש הקצר· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק ה
פסוק א
ויחגו. ויזבחו לי, כי כן פי' חג הפסח "אסרו חג בעבותים" וי"א שעל יום מ"ת רמז, וזה דרך דרש:
פסוק ב
וכבר הודעתיך, כי פרעה לא כחש כי אם זה השם שלא שמע, ופי' מי ד' שאלה היא, והעד התשובה שאמר משה כאשר שאל מי זה אלהי העברים נקרא עלינו:
פסוק ג
פן יפגענו בדבר או בחרב. ואנחנו במצרים ונמות כולנו גם אנחנו גם אתם:
פסוק ד
תפריעו. תְשַׁנו וכן "באין חזון יפרע עם":
פסוק ה
וטעם הן רבים עתה עם הארץ תשובה על פן יפגענו, כאומר אילו היה דבריכם אמת שיבא דבר או חרב אינני חושש כי מספר רב הם הכל:
פסוק ז
ללבון. גזרת לבנים:
וקשׁשׁו. כאדם שהוא מלקט קש:
פסוק ט
ואל ישעו. ואל ירעו כמו "שעו מני" וי"א שהוא כמו "ישעה האדם על עושהו" (שם יז ז) כטעם יבטחו:
פסוק יב
ויפץ העם. פועל יוצא לשני פעולים והמפיץ הוא פרעה:
פסוק טז
וחטאת. פועל עתיד כמו וחטאה, ומשקלו "וקראת אתכם הרעה" כי יש עם לשון נקבה "העם אשר בקרבה יושבת לבטח" וזה דרך מוסר שלא אמרו לו וחטאת אתה:
פסוק יט
ויראו שוטרי בני ישראל אותם. פירושו נפשם ועצמם, וכן יביאו אותו אל פתח אוהל מועד "וירעו הרועים אותם":
פסוק כא
אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה. כבר הודעתיך, כי בעבור התחברות כל ההרגשות במקום אחד יאמר לזאת, מה שהיא לזאת, וכן "רואים את הקולות" (למטה כ טו) "ראה ריח בני" (ברא' כז כז) "ומתוק האור" (קהלת יא ז) והטעם כי שַׁבְנו בעיני פרעה המלך ועבדיו כריח רע שלא יוכל האדם להריחו:
פסוק כב
למה הרעותה לעם הזה. דבר משה על לשון ישראל שכן היו אומרים, ויש כמוהו רבים, והשם כבר אמר למשה "ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך ולא ביד חזקה" (למעלה ג יט) שהוא פירושו ביד חזקה פעם אחת ושתים עד שאעשה נפלאות בקרבו, אכן חרה למשה שבאה צרה לישראל על ידו, והשם לא הודיעו: