אבן עזרא על שמות; פירוש הקצר· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק ג · פסוק ז
ויאמר ראה ראיתי. אלה דברי המלאך, תראה אמר יעקב "האלהים אשר התהלכו אבותי לפניו" (ברא' מח טו) הוא המלאך כאשר אמר הכתוב השמר מפניו ושמע בקולו (למטה כג כא), והטעם כי מלאך השם היה עם האבות, והם הולכים אל המקום אשר יוליכם, כאשר היה עם בניהם, וטעם "הרועה אותי" (ברא' מח טו) הוא המוליכו ממקום למקום, ונותן לו צורכו, והושיעו מכל צרותיו, ואל תתמה איך יהיה המלאך רועה, כי הכל בצווי השם, ולמה לא תמחת על מלת "הגואל אותי מכל רע" (שם פ' טז) והשם הוא הגואל רק הוא כאשר אמר דוד "חנה מלאך ד' סביב ליראיו ויחלצם (תה' לר ה), ועוד אל תפחד איך יהיה מלאך אלהים נביא, כי הנה משה אלהים לאהרן ושניהם בני אדם ע"כ נקרא השם אלהי האלהים (דבר' י יז) וצוה השם על השם, ואמר בתחלה כל מקלל אלהיו ישא חטאו (ויקרא כד טו), והמפרש כי זה בסתר, לא היה ראוי שיאמר הכתוב ונשא חטאו, רק ונכרתה, כי הנה נוקב השם יסקל באבנים, ועתה שים לבך, כ גר שער אין אנחנו מצווין להכריחו על מצוה, רק ניתֵן לו הנבלות ויאכלם רק על דבר השבת נכריחנו בעבור שהוא ברשותנו, ואם הוא יחלל שבת לעינינו, לא נכנו נפש ואפילו מלקות לא ילקה רק נוציאהו מגבולנו, ואם הוא יקוב את השם נהרגנו מיד,: