אבן עזרא על שמות; פירוש הקצר· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק א
פסוק א
את יעקב. הזכיר בתחלה את יעקב, כי כל נפש יוצאי ירך יעקב היו שבעים עמו:
פסוק ז
וכתוב וישרצו. על ישראל, כאשר הוא כתוב לנח ובניו ושרצו בארץ (ברא' ח יז), והאומרים על מלך ישמעאל שמספר במאד מאד כשמו בגמטריא מה יעשו בזה שהוא כתוב על ישראל, וחלילה שידבר הנביא בגימטרון או ברמיזות:
ותמלא הארץ. כל ארץ מלכות מצרים:
פסוק ח
ויקם מלך חדש, פירושו כמשמעו בלי תוספת:
פסוק י
נתחכמה. נועץ עצת חכמה:
תקראנה. לשון נקבות, ומלחמה יחידה וככה רבים, או תחסר מלת וצרה והדומה לה,:
ועלה מן הארץ. אמר ר' יונה הספרדי, הוא המדקדק שטעם ועלה ועלינו מן הארץ, ולא פתחו פה לשטן והנכון בעיני שהוא כמשמעו:
פסוק יא
וישימו המצרים:
מסים. רבים (מן) מס, כמו עתים והם מפעלי הכפל:
מסכנות, אוצרות, וכמהו ותהי למלך סוכנת, לך בא אל הסוכן:
רעמסס. כבר פירשתיו ויאמר הגאון שהוא שם מקום וקרא עין השמש:
פסוק יב
וכאשר יענו אותו, אעפ"י שהיה בענוי כן ירבה:
ויקוצו. כמו הפוך בטעם והם שני שרשים וכן אשר אתה קץ (ישעי' ז טז):
פסוק יג
ואתמה מהאומרים בפיוטים פרוכים, וזה איננו נכון כלל:
פסוק טו
למילדות, שרות היו על כל המילדות:
פסוק טז
על האבנים. כמו עשה מלאכה באבנים:
פסוק יט
כי חיות הנה. יש להן כח חיים בלב:
פסוק כא
כטעם "כי בית יעשה לך ד'" והטעם שהרבה זרעם תגמול שכר שהחיו הן זרע ישראל ויאמר הגאון כי עשה להם בתים שהסתירם שם ולא נמצאו:
פסוק כב
הילוד, שם התואר כמו הגבור: