אור ברסלב

אבן עזרא על שיר השירים· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]

פרק ז

פרק ו

פסוק א

הפעם הא'
השולמית. שהיא ממדינת שלם [ו]היא ירושל׳ (כמו) ויהי בשלם סוכו:

כמחולת (המחנים). מן תוף וחליל:

הפעם הב'
והייתי שומעת אומרים לי כל רואי שובי שובי [השולמית] ועניתי להם מה תחזו בשולמית שיצאתם [כולכם] לראותה כמחולת המחנים אשר תצאן בשתי המערכות כבא המלך [וזה ענין המחנים]:

הפעם הג'
אמרה השכינה אע״פ שמרדת ואתה בגלות תשובי עוד ויתמהו כל העולם ממך ויצאו לקראתך במחולות

פסוק ב

הפעם הא'
חמוקי. הכף אשר על הירך וי״א כי כמהו חמק (עבר) וענינו הלך:

חלאים. עדי עגול מקובץ כמו וחלי כתם:

אמן. חרש חכם ואין בלשון (הקדש) חבר לו:

הפעם הב'
ענה ואמר לה מה יפו פעמיך וקראה בת נדיב כמו שאמר׳ [היא] מרכבות עמי נדיב:

הפעם הג'
מה יפו פעמיך. כשתלכי לארצך:

חמוקי ירכיך. כמו שוק על ירך רגלים ופרשים:

פסוק ג

הפעם הא'
שררך. הוא הטבור [כמו רפאות תהי לשרך]:

אגן. עגול כמו באגנות:

הסהר. [תרגום] ירח [סיהרא] כמו הסהרונים [וכן בלשון ישמעאל]:

המזג. בלשון רז״ל ידוע [כמו מסכה יינה]:

סוגה. גם בלשונם סייג:

הפעם הב'
שררך. חגור ובאבנט אבן יקרה עגולה כירח שלא יחסר ועל זה הפירוש יהיה המזג בענין אחר:

בטנך. תראה כמו ערמת חטים שהיא עבה [מ]למטה [ודקה מלמעלה] וענין סוגה בשושנים המלבוש האדום [דתמר כי הערמה לא היתה נראית כי שושנים סביבה]:

הפעם הג'
שררך. סנהדרין גדולה הנמשלת לחצי גורן עגולה:

אל יחסר המזג. זה התורה הנמשלת ליין:

בטנך ערמת חטים. סנהדין קטנה:

סוגה בשושנים. רוב הצדיקים:

פסוק ד

הפעם הג'
שני שדיך. התורות:

פסוק ה

הפעם הא'
אפך. החוטם:

הפעם הב'
צוארך כמגדל השן. לבן:

ואחר שדמה עיניה לברכות שהן רחבות דמה החוטם [למגדל] שהוא שוה בלי עוות:

הפעם הג'
צוארך. ראשי הצבא:

עיניך. הנביאים שהיו בתחלה בחשבון עתה יהיו רבים:

(אפך. הוא הכהן הגדול) כענין ישימו קטורה באפך:

פסוק ו

הפעם הא'
ככרמל. עין [צבע ואומ׳ שהוא עין שני] ובדברי הימים וכרמיל ובוץ:

דלת. בלשון קדר השער היוצא על הלחי [דלל]:

ברהטים. כמו (ברהטים) בשקתות המים:

הפעם הב'
ככרמל. כעין [כרמל]:

כארגמן. שהוא רך במשוש:

[מלך אסור ברהטים.] וכל מלך היה מתאוה להיותו אסור וקשור חבלי שערך [זה הענין הזכירו שרי קדר החושקים כמו מה יפית ומה נעמת אין בעולם תענוג לנפש ולא דבר יפה ונעים כחשק:] וי״א כי ענין ברהטים שדמה השער [זה תחת זה כדמות המים] ברהטים וי״א כי מלך הוא הראש:

ואחר שדמה אותה לתמר התאוה להיות עמה:

הפעם הג'
ראשך. [הוא המלך המשיח שהוא מבני דוד:

ודלת ראשך.] משיח בן יוסף:

מלך אסור. רמז שהוא משיח בן דוד אסור עד שיגיע הקץ כי ביום ש(נ)חרבה ירושלם נולד:

פסוק ז

הפעם הג'
מה יפית. אז במעשייך:

פסוק ח

הפעם הג'
זאת קומתך. [זש״ה ועמך כלם צדיקים] אז ירבו [ה]צדיקים צדיק כתמר יפרח:

ושדיך. [הם] בעלי תורה שיתנו פרי [אמריה]:

פסוק ט

הפעם הא'
בסנסניו. הסעיפים העליונים שיש שם (ה)פרי ואין לו חבר:

הפעם הב'
בסנסניו. הם השדים:

אמרה היא אני לדודי ועלי למלאת תשוקתו:

הפעם הג'
אמ׳ השכינה אז אבא בחבורת הצדיקים:

ויהיו נא שדיך. אז יקיימו כל המצות:

וריח אפך. אז ישרתני כהן גדול:

פסוק י

הפעם הא'
דובב. מרחש מלשון דבה:

הפעם הג'
וחכך. המשוררים:

פסוק יא

הפעם הא'
תשוקתו. כמו (ו)אליך תשוקתו:

הפעם הג'
אני לדודי. אמרה כנסת ישראל בבוא הקץ:

פסוק יב

הפעם הג'
לכה דודי נצא השדה. והענין ירושלם [כענין מצאנוה בשדה יער:

נלינה בכפרים. כענין פרזות תשב ירושלם:]

פסוק יג

הפעם הג'
נשכימה לכרמים. וקודם זה תראה שחזרו ישראל בתשובה:

וזה ענין [אם] פרחה הגפן שם בירושלם אעבוד (את השם) בפרהסיא:

פסוק יד

הפעם הג'
הדודאים נתנו ריח. יתחברו מעשה כנסת ישראל הטובים עם מעשה אבות(יהם) הקדמונים:

תוכן העניינים

אבן עזרא על שיר השירים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה