אבן עזרא על שיר השירים· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק ב · פסוק ז
הפעם הא'
בצבאות. כמו איל וצבי ורבים זכרי׳ (כמ׳) וכצבאים על ההרים [ולנקבות צבאות]:
תעירו. מן ויעירני:
מקפץ. תרגום לנתר:
הפעם הב'
והייתי משבעת לעלמות שלא יעירוני מן השנה [עד שיגיע עת חפץ האהבה]:
וענין בצבאות כי הנשים דומות להן הלא תראה אילת אהבים ויעלת חן דמה לאילה וליעלה וזה ענין השבעתי אתכם בדומות לכם כאלו אמ׳ השבעתי אתכם בכם:
הפעם הג'
אמרו הנביאים לכנסת ישראל השבעתי [אתכם] בצבאות שהם מותרות לשחיטה שלא תתעוררו עד שיגיע הקץ [כ]אשר העתיקו חז״ל שיצאו בני אפרים קודם הקץ [וזהו ענין עד שתחפץ] ונהרגו ועליהם נאמ׳ בדברי הימים ויתאבל עליהם אפרים אביהם: