אבן עזרא על צפניה· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק א
פסוק א
הזכיר הכתוב שמות האבות עד שהגיע לנכבד והוא חזקיהו המלך, והנה על דרך הסברא אמריה היה אחי מנשה. ואל תתמה בעבור כי יאשיהו שלישי לחזקיהו כי יותר ממאה שנים יש מיום שגדל חזקיהו להוליד עד מלך יאשיהו.
פסוק ב
אסוף - אל"ף אסוף סימן העתיד מהבנין הנוסף, מגזרת: ספו תמו פירוש הבנין העתיד.
אסף - כל פעל ראוי להיות משלש אותיות וכשיבוא הפעל בלשון הפעיל הכביד האביד השמיד הוא קרוי בנין הנוסף. ויש אומרים: כי אל"ף אסוף נוסף כמו אלף אדוש ידושנו.
פסוק ג
אסף - עתה פירֵש מלת כל אדם ובהמה ועוף השמים ודגי הים.
וטעם פני האדמה – ארץ ישראל.
והמכשלות - לרשעים לבדם תהיינה המכשלות, על כן והכרתי את האדם שהם רשעים וכן אומר לענוים: אולי תסתרו.
פסוק ד
ונטיתי, שאר הבעל - גוף הבעל. ור' משה הכהן אמר: כמו שאר יעקב.
עם הכהנים - הם המשרתים, כי ככה מלת כל כהן והעד: וכהנו לי.
פסוק ה
ואת המשתחוים - כאשר הם נשבעים לשם ולמלכם המראים כי הם עבדי השם.
פסוק ו
ואת - בפרהסיא.
פסוק ז
הס - אמר הנביא למשכיל.
הקדיש - הכין וזימן.
פסוק ח
והיה - דרך משל על מות הרשעים.
מלבוש נכרי - כנגד כל עם הארץ, דרך גאות.
פסוק ט
ופקדתי, הדולג - מרוב שמחתם אותם הבאים למלאת בית אדוניהם מחמס ומרמה, יראו בהכנסם לבית המלך להביא אותו החמס בעברם על מפתן הבית, כאלו הם דולגים מרוב שמחתם מפתן בית המושלים, הם הפקידים שיקחו יגיע האדם בחזקה, או במרמה להתרצות לאדוניהם.
פסוק י
והיה... שער הדגים - היה בירושלים.
מן - הארמון, משנה למלך שהוא בתוך העיר.
ושבר גדול - מחוץ לירושלם כי הרים סביב לה.
פסוק יא
הלילו יושבי המכתש - מסלה היתה בירושלם לסוחרים ולמחליפים והיא קרויה מכתש, כי כל רחובות העיר יש להם שם הנודע לכל בני העיר.
עם כנען - כל סוחר כמו כנען בידו מאזני מרמה.
ונדמה - נכרת.
נטילי כסף - כמו משא.
פסוק יב
והיה - טעם אחפש בנרות, כי בנר יוכל אדם לראות מה שיש בחדרי חדרים, כי אור השמש לא יכנס שם וככה: נר אלהים נשמת אדם חופש, והנה בנרות כאילו בנרות אחפשם.
הקופאים - שהם שאננים ושקטים.
ומלת קופאים – כמו קפאו תהומות דבר השוכן ומקובץ ביחד, נקרא קפאון. וככה זה קופאים השוכנים בטח על מקומם.
פסוק יג
והיה חילם - כחם ואונם.
ובנו - פועל עבר הבתים שבנו לא ישבו שם עוד.
פסוק יד
קרוב יום - נקמת ה' וביום ההוא: קול מר צורח שם גבור - שם כל גבור צורח מר בקולו יצעק צעקה מרה.
פסוק טו
יום שואה ומשואה - כמו בוקה ומבוקה.
יום חשך - כדרך: וקדר עליהם היום.
פסוק טז
יום שופר - ותרועת האויב.
הפינות - כמו גבעות.
פסוק יז
והצרותי לאדם - שהם בערים הבצורות.
ושפך דמם - לרוב כעפר.
ולחומם כגללים - בשרם בלשון ישמעאל וכמוהו וימטר עלימו בלחומו.
כגללים - כמו בגללי צאת האדם.
פסוק יח
גם - הטעם נפשם גם כספם.