אבן עזרא על עזרא· משה קמחי, רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק ד
פסוק ב
ולא אנחנו - קרי בוי"ו וכתיב באל"ף, ופירש ולא אנחנו זובחים לזולתו.
לא לכם ולנו - טעמו שתתערבו עמנו לבנות בית אלהינו.
פסוק ג
כי אנחנו יחד - רמז לכל קהל ישראל.
פסוק ד
ומבלהים - כתיב מן בלהות אתנך, ומבהלים קרי, לנטות אחרי רבים בשורש בהל בלה, כי מעט הם, רק הענין אחד.
פסוק ה
וסוכרים - הסמ"ך תחת שי"ן.
פסוק ו
ובמלכות אחשורוש - הוא המכונה ארתחשסתא בלשון פרסי.
כתבו שטנה - מן שטן, והטעם לסטון אותם.
פסוק ז
כתב בשלם - כמו בשלום.
על ארתחששתא - כמו אל.
כנותיו - חביריו או רעיו.
וכתב הנשתון - צורות האותיות תקראנה בלשוננו, והעד אל היהודים ככתבם, או כתב זה הספר הנשתון השוה בכתיבה ובלשון ארמית. ויש אומרים: שהטעם חותם והוא הנכון.
פסוק ח
בעל טעם - מן טעמו וראו, והנה רחום בעל טעם – עצה.
כנמא - כאשר נאמר וזה מאמר הסופר ומסדרים הספר וטעמו כאשר נאמר, כן היתה האגרת ששלחו הנזכרים, או כנמא כטעם עתה.
פסוק ט
דיניא ואפרסתכיא טרפליא - שם אומות ידועים אצלם. ויתכן להיות ארכוי מן וארך ואכד וכלנה.
שושנכיא - מן שושן.
ועלמיא - מן עילם.
פסוק י
וכענת - יש אומרים: שהוא שם אומה. ויתכן שהמלה מן עת, אך הראשון הוא הקרוב.
פסוק יא
פרשגן - כטעם פתשגן הכתב שתי לשונות זה אומר בכה וזה אומר בכה, ופירוש המלה פשר וביאור.
פסוק יב
ואושיא - יסודות ותרגום ונהרסו יסודותיה ויתגלון אושיה וכן: נפלו אשיותיה.
יחיטו - מן חוט השני, ופירושו ישימו חוט על היסודות לבנות, כטעם קו המדה או הוא מענין תרגום: ויתפרו עלה תאנה, וחטיטו ויחיטה כטעם קשר וחבור והפי' הראשון הוא הקרוב:
פסוק יג
כען, דך - כתרגום הלזה דכי.
מנדה בלו והלך - שמות למס המלך, ופירושם כדרך סברתי מנדה - מן הרכוש ובלו - מס המדינות והלך - מכס ההולכים דרך המלך.
ואפתום מלכין תהנזק - תוצאות המלך ותועלותם.
פסוק יד
כען, מלח היכלא - מענין כעשן נמלחו, ארץ מלחה לא תשב, וטעם הארץ ענין בטול ומניעות דבר.
וערות מלכא - כמו את ערות הארץ, והטעם גנות.
ואריך - תרגום וייחל עוד ואוריך עוד ופירש הפסוק כן הוא, ביטול ההיכל בטלנו וערות המלך וגנותו לא נוחיל לראות.
פסוק טו
ואשתדור - תרגום הנה שלחתי את הגדי הזה שדרית מתנות השלוחים היו עושים בקרבה לעוזרים אותם, עלילות כמו הוה משתדר להצלותיה.
פסוק טז
חלק בעבר נהרא לא איתי לך - שימרדו בו העמים הנזכרים אם יצום לבנות ירושלים או חלק, אין לך בעבר הנהר שהם ישראל יקחו הכל בחזקה.
פסוק יז
פתגמא, על רחום - כמו אל רחום, והוא משרת במקום חמשה.
וכעת - חסר נו"ן ופירש: ואל שאר עבר נהרא ואל כענת שלום.
פסוק כא
אלך - כמו אלין.
פסוק כב
וזהירין - מן והזהרת אתהם ופירושו לעשות שגגה היו מוזהרים והטעם: הזהרו שלא תשגו.
פסוק כד
דריוש - הוא אחשורוש.