אבן עזרא על עובדיה· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק א · פסוק ז
עד - לא יכלו אנשי בריתך להושיעך, רק שלחוך עד סוף הגבול שלך, בלכת פליטך בשביה.
לחמך - כאשר היית במקומך זהו תחתך.
אנשי שלומך - המאכילים אותך נותני מזור בלחמך ולא הרגשת.
ומזור - כמו מזורו. ותחסר כ"ף ממלת אין כאיש אשר אין תבונה בו, וכמוהו: ולאין אונים עצמה ירבה ולאיש אין אונים. ורבי מרינוס אמר: בו כמו ממנו, וכל ערל לא יאכל בו, לא התבוננת ממנו.