אבן עזרא על נחמיה· משה קמחי, רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק ב
פסוק א
ויהי ואשא את היין - הנכון כוס היין.
ולא הייתי רע לפניו - כי חפץ שרותי.
פסוק ב
פניך רעים - מענין די מרעע כל אלין והטעם: שבורים כדרך החולה.
פסוק ד
ואתפלל אל אלהי השמים - וכבר התפללתי.
פסוק ו
והשגל - מן תשגלנה ונקראת כן, המזומנת למצות המלך.
פסוק ז
פחוות - שלם ופחות חסר למ"ד הפועל.
פסוק ח
לקרות - מן קורות בתינו.
ולבית אשר אבוא אליו - הוא בית המלך, ופירש: הבית שאכנס בו, כי הבית הסמוך לחומת העיר הוא בית המקדש.
פסוק יב
רוכב בה - בעצמה.
פסוק יג
ואהי שובר - מן ויסבר להשניא. ומלשון חכמינו ז"ל: סברא. והטעם הייתי חושב ומעיין בחומות.
המפורצים - על דרך מזה בידך מלכם תדכאו עמי, רק אנשי המסורת הפרידום לקצר המלות ולפרש המ"ם הפתוחה רמז לחומות הפתוחות ופרוצות, הוא דרך דרש והדרך הראשון בעיני נכון.
פסוק יד
לעבור תחתי - הפוך הוא וכן הפירוש, שאין מקום לבהמה אשר תחתי לעבור.
פסוק טז
עד כן - פירוש: עד עשותי כן לא הגדתי להם.
פסוק יח
ויחזקו ידיהם לטובה - בעבור הטובה הידועה שהמלך מטיב לי, חזקו ידיהם ולבם.
פסוק כ
אין חלק וצדקה - אינכם ראויים שתעשו צדקה בבנין ביתו, שתהיו נזכרים לפניו.