אבן עזרא על נחום· רבנו אברהם אבן עזרא [הראב"ע]
פרק א · פסוק י
כי - משל לקש יבש מלא. כי היבשת כמו גמור עם אנשים שכורים יבוא האש ויכלה הכל רגע אחד. והנה סירים קוצים סבוכים מגזרת נאחז בסבך.
ומלת סבואים – תואר כדרך: השכוני באהלים, גם עצום וארוך.
וכסבאם - כאשר הם שותים.
אכלו - יחדיו נשרפו באש כשהיו נסבכים יחד זה בזה, כמו סירים סבוכים ויהו סבוכים בשכרותם, אז יהיו נוחים שישרפו באש יחד, כקש יבש גמור מרוב יבושת הסירים וחמימות השכרות. והנה נתן משל מהמים ומהאש וכל זה בעבור מלך נינוה שהגלה ישראל, וחשב להשחית פליטת יהודה וזהו.